פס קול שבועי
כולל וידאו

נטע וינר – פינוי בינוי

השחקן, המוזיקאי והיוצר נטע וינר משיק אלבום סולו שני - "פינוי בינוי", כהרגלו טקסטים חזקים הוא שם המשחק, האזנה

את נטע ווינר אתם לבטח מכירים מההרכב היפואי הוורסטילי ורב הגוונים "סיסטם עאלי" הכולל חברים יהודים, ערבים ורוסים, גברים, נשים, המשייטים להם את החברה הישראלית על גבי מצע של ראפ שלא משפיל את המבט ועוקץ את הישבן בצורה חכמה ואינטליגנטית כשהוא לובש בגדי רחוב זועמים ומרקידים. נטע המפעיל במסגרת הפרויקט המוזיקלי גם פעילות חברתית עבור בני נוער המוצאים את התשובה בפעילות מוזיקלית (בפעם האחרונה שנכחתי בכך זה היה במרכז קהילתי ותרבותי בבית הספר הישן "ניצנה" במזרח בת ים), השיק בשנת 2016 את אלבום הסולו הראשון שלו כאמן ראפ מקומי המביא את החיים המשולבים ביפו אל אוזני המאזינים.

כעת, לאחר שהוא נוטל חלק במחזה הפרינג' המוזיקלי "שמואל" זוכה שלושה פרסי קיפוד הזהב לשנת 2022, לאחר שהוא חובר אל סדרת הדרמה הקומית של תאגיד כאן – החינוכית "מדרסה" אודות האתגרים והדילמות איתם מתמודדים התלמידים, צוות המורים וההורים במסגרת בית הספר הדו לשוני יהודי – ערבי כשהוא מבצע לצידה של הזמרת וואלרי חמאתי את שיר הנושא של הסדרה שהוא כתב, משחרר הבוקר נטע ווינר אלבום סולו חדש העונה לשם "פינוי בינוי" על שם אחד השירים בו העוסק מן הסתם במחשבות והלבטים סביב רעיון הריסת בניין רב קומות וישן בו גרות משפחות רבות כקהילה מקומית מעורבת בשכונת יפו ד',  במטרה להרים במקום מיזם נדל"ן עשיר וגדול.

לא רק הסיפור המאוד מציאותי הזה משובץ בשירי האלבום, נטע לוקח את המאזין למסע אישי ומקומי בהווייה של חייו גם כתושב העיר המעורבת על כל המשתמע מכך וגם כאדם הרגיש לזכויות האדם בכלל. משיריו עולה למעשה מעין זעקה ודאגה לעתיד הדורות הבאים… באמצעות האלבום נטע עושה שימוש במגוון שפות  – עברית, יידיש, ערבית ואנגלית – כשהוא מפגיש בין האינטימיות האישית לבין התבוננות חברתית שאיננה מתנצלת.

למרות שרבים כבר ביכו את מותו של האלבום במתכונת הקלאסית וביתר שאת את אלבום הקונספט המוביל נרטיב לאורך כל שיריו, נטע מגיש לנו באלבום החדש מעין מסמך חברתי מזווית ראיה אישית כתושב החרד לעתיד תוך שהוא חושף בפנינו המאזינים את האקלקטיות האנושית בעיר הכי וותיקה בגוש דן (כמה אלפי שנים…) הפתיחה של האלבום עם השיר "מחלוט" בו מתאר נטע את הקיום המקומי של ערבים, אשכנזים, מזרחיים, נטע מיטיב להגיש ממש בקליפת אגוז הוויית היום יום במקטע שכונתי מקומי כמו שרטוט ציורי של רגעים שנתפסים בעיניו ומתורגמים למילים ומנגינה שמחזיקה אותך עירני וסקרן.

אפשר להמשיך ולהתייפח עם חלומות של תקווה עם המחאה החברתית של 2011 בשיר הבא "עני לי" כשהוא משקשק יחדיו חלומות עם דפני ליף ופוליטיקאים לצד שוטרים ומהומות, ממשיך עם דואט ביצירה המשותפת לנטע ורועי דורון  שגם הפיק את האלבום מוזיקלית -"לא יכול לישון" על קוקטייל של זיכרונות ואהבה לאמא, עובר לשיר אהבה לבתו הקטנה בנופך השונה לחלוטין מסגנונו המוזיקלי, מרגישים את ההשתפכות, ההתרגשות ונטע הקשוח הופך להיות מרשמלו הנמס מאהבה…

זו בדיוק הנקודה שנטע חוזר ומכניס לנו אגרוף אחד לבטן ושתי כפות מצלצלות על האוזניים עם השיר הבא – "ילד ושמו נטע" אשר נכתב והולחן על ידו בהשפעת השיר שכתב המשורר שלדון אלן "שֶל" סילברסטיין עבור זמר העם האמריקאי ג'וני קש – "A Boy Named Sue", נטע סוגר חשבונות עם אביו. לאחר מכן לוקח אותנו נטע אל הסבתא שלו עם השיר הבא "שכח מזה" סוג של מסע ילדות עם זיכרונות ותובנות של איך שורדים את גרמניה הנאצית בחיים בלי לוותר…

כעת, כשהגענו להאזין לשיר השביעי באלבום – "גלות יפו" שמילותיו נכתבו במשותף על ידי נטע ווינר ושותפתו מלהקת סיסטם עאלי סמירה סרייה על גבי לחן שנטע כתב יחד עם רועי דורון, השיר העוסק בחיים המשותפים של בני העמים השונים באותו בניין מגורים ברחוב שבטי ישראל 12 ביפו על רקע לילה אחד של אזעקות עקב מתפת טילים מרצועת עזה, איך הוא מצליח לתאר ולהעביר את הקולות, המילים, הדו שיח היום יומי השגרתי של ענייני דיומא המתערבב גם בגילויי שנאה ונקמה בין עמים וגזעים המשביתים את הדו קיום המקומי, אנחנו מפליגים בנרטיב אל השיר הבא – "פינוי בינוי", כאמור שיר הנושא של האלבום המטיס אותנו ממרכז העיר אל השכונה הדרום מזרחית, אף היא אזור האוחז בדו קיום אולם כאן ההוויה הקהילתית מתנפצת אט אט עם חלומות על עושר ונדל"ן צפוי (אז כן, כבר על הדף קיימת תוכנית שיצאה לדרך לפינוי בינוי ענקי בשכונה זו לטובת מגדלי מגורים שישנו את האופי של יפו מעיר מעורבת לעיר חדשה…)

נטע חותם את הסיפור והאלבום עם מחווה מוזיקלית לשירו של לאונרד כהן "הללויה" שאת לחנו ופזמונו שיבץ טקסטים ביידיש, בעברית ובערבית, נטע יוצק כאן לקינוח קוקטייל של רעיונות, חיים, תרבויות ותקוות, האם ההללויה של נטע היא מלאת תקוות או  מיואשת? תנסו לפענח בעצמכם.ן

עם סיומו של השיר החותם את האלבום לא תמה פעילותו האמנותית של נטע, הצגה חדשה שכתב – "איפה יפו", צפויה לעלות בשנה הקרובה וייצגה את תיאטרון גשר בפרויקט התיאטרון הבינלאומי Face to Faith.

את האלבום ישיק נטע באירוע רב תחומי וייחודי ששיאו הוא מופע להקה שיערך בתדר בית רומנו במוצאי שבת 28 בינואר.

ובקטנה, לצד האלבום ולצד סדרת הטלוויזיה הנה הקליפים שכבר יצאו וצברו אלפי צפיות

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: