את הזמרת היוצרת מגי היקרי פגשתי לראשונה לפני חמש שנים בשואו קייס שהתקיים במכללה האקדמית קריית אונו, מגי בצעה שם את הגרסה שלה לשיר של הרקדנית והזמרת יוצאת להקת המחול ענבל לאה אברהם – "דבקה רפיח", החיבור הבין דורי הזה משך את אוזני ועיני. מאז היא השיקה חומרים רבים ונטלה חלק בפרויקטים מוזיקלים שונים, האחרון שבהם היה ביצוע השיר – Salam Yalbint שנכלל בפס הקול של הסדרה הקולנועית בנטפליקס – רכבת הקרח. זה היה האות להצטרפותה לקשת בענן שמעבר לים. בתחילת החודש מגי הצטרפה לקבוצת המוזיקה של יוניברסל העולמית והשבוע היא משיקה שיר חדש באווירה בינלאומית עם תערובת אוריינטלית הנעה בין הררי תימן למישורים בין הפרת לחידקל, שואבת השראה מסבתותיה…
בשיר החדש אותו היא כתבה והלחינה בהפקתו המוזיקלית של דורון פלסקוב – Kifaya, שרה מגי את המילים הבאות באנגלית ובערבית – "מי מקשיב לך היום? מי ינגן במיתרי הלב? מי יצחק איתך בשמחה? ומי מחבק אותך בימים טובים?" האם זהו שיר העצמה? האם זהו שיר מחאה? מכל מקום וכמעטפת הצלילים לשיר הסאונד של מגי משלב מיקס של שורשיה התרבותיים. מתפילות בית הכנסת התימני אליו הייתה הולכת עם אביה, דרך המוסיקה העיראקית ששמעה בבית סבתה, להיפ הופ, דאנס וביטים אלקטרונים. עם השילוב הזה של תרבויות, המוזיקה שלה היא סטייל שמגדיר את הצליל והגרוב החדשים של המערב הפרוע…
