כוכב העיר – תחרות לצעירים ברוחם

אמש צוין יום הולדתי על פי התאריך הלועזי – 15 בנובמבר, האירוע מתייחס לבוקר אחד בשבת נאה בשנת 1958 עת הגחתי לעולם, מאז עברו להן 64 שנים. את יום ההולדת אני חוגג כבר כמה ימים ממסעדה למסעדה ומכוס יין לאחותה. את התאריך השלם לקחתי במסע מוזיקלי שונה ממה שאני מורגל בו, לא רוקנ'רול בבארבי, לא פופ תוצרת אמריקה בהיכלים ולא אינדי שמינדי במרתפי דרום העיר. הלכתי על משהו שונה לחלוטין. זו הפעם הראשונה שאני מגיע לאירוע שכזה בו אני כמעט הצעיר היחידי ואין זה קונצרט של הפילהרמונית או הקאמרית…

תחרות הזמר לגימלאים "כוכב העיר" בהפקת מחלקת המופעים של עיריית תל אביב יפו בהנהגתו של שאבי מזרחי ובסיוע תחום גמלאים ואזרחים וותיקים בעיר בראשותו של יונתן וולוך רצה זו השנה החמישית. הערב אותו הנחה אסף אשתר נפתח עם עלייתם על הבמה של זוכי אשתקד המלווים גם בתגבור מהגיל המאוד צעיר.

בתחילת האירוע נשא רון חולדאי דברים – "מוזיקה מלווה את חיינו כמעט בכל מקום וזמן. היא מרוממת את מצב הרוח שלנו, מעלה על פנינו חיוך ועושה לנו טוב על הלב. והרי זה כלל ידוע, שאנשים שמחים, שבעי רצון ואופטימיים יותר – הם גם אנשים בריאים יותר. הנה כי כן, "כוכב העיר"- תחרות הזמר לגימלאים בתל אביב יפו – הוא לא רק ערב תרבותי מבדר ומהנה, אלא גלולת מצברוח טוב וסגולה לאריכות ימים."

וכן מדובר, על פי דברי וולוך – "…באירוע יוקרתי המעיד על כך שגם הגמלאים והאזרחים הוותיקים ממשיכים לתרום לחברה…"

ובגישה זו ובהתאם לכך שאני כבר נוגע בשנתונים הללו הגעתי אמש לאודיטוריום ע"ש קלצ'קין במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב, בשעת ערב מאוד מוקדמת (שש בערב…) כדי לחוות את התחרות בשלב הגמר. עשרה מתמודדים ומתמודדות שצלחו אצת שלבי המיון והניפוי הראשוניים, גברים ונשים בגילאים החל מ – 63 ועד 75 נצבו איש איש בזמנו על הבמה רגע אחרי שהוקרן בפני הקהל הרב שמילא את האולם סרטון קצר בו מציג המתחרה את עצמו ואת הקשר המוזיקלי שלו, הם נגשו למיקרופון ופצחו בשירה.

תשע גרסאות מחווה לשירים מוכרים, קלאסיקות נושנות לצד שירים יותר צעירים ואפילו שיר עשירי – מקורי שנכתב והולחן בידי מבצעו. חלקם של המבצעים היו מצויינים ועמדו יפה במשימה הן מבחינת השירה, ההגשה והביצוע, היו גם כמה אשר "זרמו ליד" אבל הכל ברוח טובה, כולם קיבלו תשואות מהקהל.

אחרי הצגת הביצועים ובזמן שחבר השופטים שכלל את שאבי מזרחי, חנן יובל, דורית ראובני, אורי הרפז וחני נחמיאס יצאו כדי לחרוץ את הגורלות, הנעימה חבורת הזמר של גמלאי תל אביב את הזמן בשיר "איילת אהבים", עד עתה לא אמרתי כלום על הביצועים וכעת אפשר לומר שגם גמלאי תל אביב כמקהלה אינם נופלים במאומה מחברי הגבעטרון הוותיק והפופולארי… חלקו השני של הערב היה מופע קצר של השלישייה – חנן יובל, דורית ראובני ואורי הרפז בביצוע קלאסיקות נושנות ואהובות.

אז מי זכה ובמה?

במקום השלישי זכה שי גוטסמן, בן 69 יליד קיבוץ אפיקים ותושב תל אביב, בצעירותו הקים את להקת "הבחורים מאפיקים" ומשם המשיך בקריירה אמנותית בלהקת המחול בת שבע. שי ביצע את השיר "אתם זוכרים את השירים" לפי מילותיו של יהונתן גפן ולחן של חנן יובל. הפרס הנו תלוש בשווי 500 ₪ לנופשונית.

במקום השני זכה הראל משה, בן 68 תושב תל אביב, שדרן בתחנת רדיו סול וחובב טיולי ג'יפים בארצות רחוקות. הראל ביצע את השיר "עוד ניפגש" שאת מילותיו כתב אריק איינשטיין ואילו שם טוב לוי הלחין. הפרס הנו תלוש בשווי 1,000 ₪ לנופשונית.

במקום הראשון זכתה זהבה דנוך גדסי, בת 65 תושבת תל אביב ובת למשפחה מוזיקלית, אחותו של הזמר רמי דנוך מצלילי העוד, מגיל 18 היא עוסקת בריקוד, שירה ומשחק. בשנים האחרונות היא נוהגת להופיע במועדונים קטנים ברחבי העיר. זהבה בצעה את השיר "את" שאת מילותיו כתבו והלחינו אלי קשת וצ'ולי זכאי. הפרס הנו תלוש בשווי 1,500 ₪ לנופשונית.

אלו היו החלטות חבר השופטים. כעת לבחירות האישיות שלי, אמנם הם לא זכו בפרסים אך מבחינתי היו מועמדים ראויים ביותר, למרות שהיו להם מעידות קטנטנות פה ושם (יתכן ולא עברו חימום גרון קודם לכן…) שתי בלדות, האחת בעברית והשנייה באנגלית אשר תפסו את לבי. הראשונה היא אריאלה רז -שטרסבורג, בת 63 ילידת שכונת התקווה ותושבת העיר עד היום, לצד עבודה משרדית והתנדבות עם אוכלוסיית קשישים היא שרה במסגרת מקהלת "השקמים" אריאלה בצעה את השיר "דבר אלי" (בפרחים) שנכתב בידי אורי אסף והולחן על ידי דובי זלצר. המתחרה השני שמבחינתי הוא הבחירה שלי – שמואל לוין, בן 67 יליד ירושלים וכיום תושב תל אביב אחרי תקופה ממושכת של שהיה בארה"ב. שמואל "מולין" ביצע את השיר של להקת האנימלס – "בית השמש העולה" שנכתב על ידי ג'ורג'יה טרנר וברט מרטין על פי לחן אנגלי עתיק יומין.

בסך הכל ניתן לומר כי מדובר באירוע מוזיקלי טהור ונקי המביא את התובנות שגם בגיל מבוגר ולמרות שלא תמיד עסקת בעולם המוזיקה אולם אתה אוהב לשיר, אתה יכול לקום, לאחוז במיקרופון ולהרביץ הופעה טובה. אין מחיר למחיאות כפיים מקהל המעריך זאת.