סיקור הופעות
כולל וידאו

פול טראנק בנמל יפו

המופע של פול טראנק בנמל יפו במסגרת ליין שישי Live, היינו שם

האמת שאת נמל יפו המתחדש (כל הזמן) החזקתי במשך תקופה ארוכה כספוט מצויין להופעות, אם זה במסגרת הג'אם של תחנת הרדיו 88 אפ אמ על המזח בכניסה, אם זה במסגרת הפעילות של הקונטיינר זצוק"ל ועוד ספוטים אחרים שהתנסו בהופעות… הקורונה אכלה את הנמל כמו כל מתחם הופעות והכל התפוגג לו ברסס המלוח של הגלים…

הקיץ החזירו בהנהלת נמל יפו את ההופעות כאשר במהלך חודשי הקיץ כמידי צהרי שישי התקיים מופע של אחד מטובי האמנים או הלהקות על במה בדק הצפוני שעטה הצללה מפני השמש הלוהטת. הרבה עצלנות וחוסר רצון להתבשל בשמש הרחיקו אותי משם עד שהובא לידיעתי כי להקת פול טראנק – Full Trunk עולה בצהרי שישי על הבמה.

פול טראנק - Full Trunk בנמל יפו. צילום יובל אראל
פול טראנק – Full Trunk בנמל יפו. צילום יובל אראל
פול טראנק - Full Trunk בנמל יפו. צילום יובל אראל
פול טראנק – Full Trunk בנמל יפו. צילום יובל אראל
פול טראנק - Full Trunk בנמל יפו. צילום יובל אראל
פול טראנק – Full Trunk בנמל יפו. צילום יובל אראל
פול טראנק - Full Trunk בנמל יפו. צילום יובל אראל
פול טראנק – Full Trunk בנמל יפו. צילום יובל אראל
פול טראנק - Full Trunk בנמל יפו. צילום יובל אראל
פול טראנק – Full Trunk בנמל יפו. צילום יובל אראל

מפה לשם אנחנו בנמל, השעה ארבע אחר הצהריים, השמש קופחת, דוכני הבירה כבר עמוסים בקהל, במחלקת הביטחון של הנמל מדווחים לי על תפוסה של 1,800 צופים נלהבים שנכנסו למתחם המופע. הולך להיות שמח.

להקת פול טראנק – Full Trunk היא בעצם ההתפתחות של הטריו של גל ניסמן, בעבר לוחם קרבי שחווה פוסט טראומה בעקבות האירועים אליהם נקלע במהלך שירותו המבצעי, את החוויות והמחשבות הללו הוא מתרגם בכישרונו הרב לכדי שירים הנעים בין עולמות הבלוז והרוק עם מעט אתניות של האדמה עליה אנחנו חיים. לצד התחום המוזיקלי ניסמן נטל חלק גם בצילומי הסדרה תאג"ד.

במהלך העשור האחרון אספה הלהקה קהל נאמן המגיע לכל הופעותיה, שר את השירים ומצטרף לחגיגה, מדובר בחגיגה אמיתית, ארצישראלית, שורשית, דוגרית.

אז זה מה שהיה אתמול בנמל יפו, עם פתיחה בשיר "ממותה", החיה הזו שהיא יותר גדולה ויותר חזקה מפיל המהווה סמל לחיה הכי גדולה (טוב, חוץ מלוויתן…) שיכולה לנוע קדימה דרך כל משבר שנקלע בדרכה, כך אמר בזמנו גל ניסמן על השיר – "כל מי שמנהל קריירה, לא משנה בכלל באיזה תחום, יודע שהדרך רצופה במשברים, חוסר בטחון וחוסר וודאות. באחד מהרגעים האלה ישבתי באולפן וניסיתי לכתוב לעצמי שיר שיזכיר לי תמיד שלא משנה מה יש דבר אחד שהוא תמיד משענת עבורי – להוריד ת'ראש, לעבוד קשה ולהמשיך ללכת."

פול טראנק - Full Trunk בנמל יפו. צילום יובל אראל
פול טראנק – Full Trunk בנמל יפו. צילום יובל אראל
פול טראנק - Full Trunk בנמל יפו. צילום יובל אראל
פול טראנק – Full Trunk בנמל יפו. צילום יובל אראל
פול טראנק - Full Trunk בנמל יפו. צילום יובל אראל
פול טראנק – Full Trunk בנמל יפו. צילום יובל אראל
פול טראנק - Full Trunk בנמל יפו. צילום יובל אראל
פול טראנק – Full Trunk בנמל יפו. צילום יובל אראל

הקהל נכנס למקצב וגל ניסמן וחברי הלהקה כבר עוברים לשיר הבא – "וואלק", אף הוא מתוך האלבום האחרון, השיר שהיווה את הסנונית כבר לפני מספר שנים, שיר של חשבון נפש אישי ובנסיון לברוח מהפוסט טראומה, כך ניסמן, לוקח את הלימון ועושה ממנו לימונדה, זו בעצם הדרך שלו להתמודד, להרים קרוב לאלפיים איש (במקרה הזה בנמל יפו, כבר היו לו קהלים יותר ענקיים…) ולהפוך את הטיפול הנפשי האישי בעצם לחגיגה אחת גדולה, יותר טוב מכל פסיכולוג או מטפל אחר, לא לברוח, להשיב מאבק ולפרוץ בשמחה.

האמת שחלק מהקהל מכיר את הסיפור והוא חלק מהמסע האישי של ניסמן, זה הקהל האדוק, כשאני רואה אמא לשני ילדים העומדת על גדר הלחץ עטויה בחולצה של פול טראנק ושרה במרץ את כל המילים אני מבין שגל ניסמן הוא סוג של נביא המושך אחריו קהל רב, שותף לחוויה שהפכה למוזיקה, הכי תרפיה שרק אפשר לבקש. חלקו השני של הקהל הוא אלו שבאים כדי לחגוג, לרקוד ולפזז, סיבה למסיבה, לא ממעיט בערכם, אפשר לומר כי בין השעה ארבע לשעה חמש הדק הצפוני של נמל יפו היה בספרה אחרת, אחת הטובות.

בתוך פרק הזמן הדחוס הזה הספיקו חברי הלהקה להביא את כל מה שחם לאחרונה, גם הדואט שלהם עם ג'ימבו ג'יי – "סטלבט בקיבוץ" שהפך ללהיט מגה אדיר בוצע והרים את כל הנמל.

פול טראנק - Full Trunk בנמל יפו. צילום יובל אראל
פול טראנק – Full Trunk בנמל יפו. צילום יובל אראל

פול טראנק יופיעו בתאריך 22 בספטמבר במועדון בארבי בתל אביב, כל הכרטיסים אזלו, תאריך הבא – 4 בנובמבר, כאן יש כרטיסים, הזדרזו.
לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה מהמופע

כך החל המופע, צילום וידאו אדוה אראל, צפו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: