מחזות זמר בתאטרון

עופרה חזה לפעוטות – יד ביד

תיאטרון השעה הישראלי משיק מחזות חדשים, ביניהם את המחזה "יד ביד" עם שיריה של עופרה חזה, לא רק לילדים...

לפני 22 שנים הזמרת האהובה עופרה חזה הלכה לעולמה כשהיא מותירה אחריה שלל שירים שהפכו ללהיטים אהובים. בתיאטרון השעה הישראלי הפועל במיוחד לגילאי הגן ובתי הספר חיברו את השירים האהובים של עופרה עם סיפור עלילה מומחז ומותאם לגיל הצעיר ולא רק.

המחזה עצמו מבקש להביא את סיפורה המרגש של הנערה נטע המתבשרת כי היא ומשפחתה אמורים לעזוב את ביתם במושבה בה גדלה. העלילה השזורה הן בשיריה של עופרה חזה והן בלא מעט מוסר השכל, לצד תובנות על החיים המוגשים בדרך הכי תואמת לגילאים הצעירים מאוד, היא סיפור ארצישראלי המשלב כמה מהצדדים של החיים היומיומיים ונותנים לפעוטות את השיעור הראשון וצעדי הפתיחה לחיים בכלל.

מתוך המחזה יד ביד. צילום יובל אראל
מתוך המחזה יד ביד. צילום יובל אראל
מתוך המחזה יד ביד. צילום יובל אראל
מתוך המחזה יד ביד. צילום יובל אראל

בין השירים השזורים במחזה תמצאו את תפילה, גבריאל, כמו ציפור, אדמה, יד ביד, מישהו הולך תמיד איתי, אחרי החגים, סימנים של אוהבים, מלכת הקסמים, חי.

על כתיבת המחזה ובימויו אחראים משה קפטן ודפנה אנגל. העיבוד המוזיקלי בידי ליאור רונן. השחקנים הנוטלים חלק במחזה הם דינה בלאיי, הילה שלו/גל שטרית, דביר מזיא/אדם הירש, יואב מילשטיין, קארין שניידר.

הבוקר עלה המחזה בבכורה ארצית כחלק מסבב תצוגת תכלית של מחזות התיאטרון לשנה הקרובה, אמנם הייתי בין המבוגרים יותר בקהל אך נהנתי מכל רגע. גם בצלאל אלוני, מי שעמד מאחורי עופרה במשך שנים ואף אחראי על כתיבתם של כמה מהשירים שהפכו ללהיטים כיבד את המחזה בנוכחותו בסיומו.

בצלאל אלוני. צילום יובל אראל
בצלאל אלוני. צילום יובל אראל
שחקני המחזה עם בצלאל אלוני. צילום יובל אראל
שחקני המחזה עם בצלאל אלוני. צילום יובל אראל

המלצה – כן, גם הסבתות של היום לצד האמהות יכולות להגיע למחזה החדש "יד ביד" על שם השיר של עופרה ולהצטרף לשחקנים ולפעוטות עם מילות השירים. המחזה זורם, מותאם, קליל אך מעשיר בערכים.

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: