קליפים חדשים

פינק פלויד – Pink Floyd – Hey Hey Rise Up

דויד גילמור משיק שיר חדש של פינק פלויד - Hey Hey Rise Up

ללהקת פינק פלויד המיתולוגית יש שיר חדש. זו אמת לאמיתה והמציאות של הזמן הזה. נכון, אנחנו לא בשנת 1994 אולם התרחישים של החודש האחרון הובילו לתגובה הכי פינק פלוידית.

ניק מייסון ודייויד גילמור הכריזו על שיר חדש תחת השם פינק פלויד כהבעת סולידריות עם אוקראינה נגד ה"תקיפות המשוגעות והלא מוצדקת של רוסיה". השיר שנקרא Hey Hey, Rise Up! יהיה השיר המקורי הראשון של פינק פלויד מזה 28 שנים  אל גילמור ומייסון מצטרפים בנגינה נגן הבס הוותיק של פינק פלויד גיא פראט וניטין סווני בקלידים, כולם מלווים שירה יוצאת דופן של אנדריי חליבניוק מהלהקה האוקראינית Boombox. בשיר מחאה מקומי בשם Oh, the Red Viburnum in the Meadow. כל ההכנסות מהשיר מיועדות לסיוע הומניטרי באוקראינה.

בשיר נעשה כאמור שימוש בשירתו של אנדריי שנלקחה מהפוסט שלו באינסטגרם שלו בכיכר סופיסקאיה בקייב, כאשר הוא שר 'Oh, The Red Viburnum In The Meadow', שיר מחאה עממי אוקראיני מרגש שנכתב במהלך מלחמת העולם הראשונה. הכותרת של הרצועה של פינק פלויד לקוחה מהשורה האחרונה של השיר שמתורגמת כ-'Hey, hey, rise up and joice'.

הקליפ צולם על ידי הבמאי המוערך מאט ווייטקרוס וצולם באותו יום שבו הוקלטה הרצועה, כשאנדריי שר על המסך בזמן שהלהקה ניגנה.

גילמור, שיש לו כלה אוקראינית ונכדים אומר: "אנחנו, כמו רבים כל כך, הרגשנו את הזעם והתסכול של המעשה השפל הזה של מדינה דמוקרטית עצמאית ושלווה שנפלה למדינה ואנשיה נרצחים על ידי אחד של המעצמות הגדולות בעולם".

כשדיבר על תקוותיו למסלול אומר גילמור, "אני מקווה שהוא יזכה לתמיכה רחבה ופרסום. אנחנו רוצים לגייס כספים ומורל. אנחנו רוצים להראות את תמיכתנו באוקראינה ובדרך זו להראות שרוב העולם חושב שזה לגמרי לא בסדר שמעצמת על תפלוש למדינה הדמוקרטית העצמאית שאוקראינה הפכה להיות.

ביצירת האמנות של המסלול מופיעה ציור של הפרח הלאומי של אוקראינה, החמנייה, מאת האמן הקובני, יוסן ליאון. עטיפת הסינגל היא התייחסות ישירה לאישה שנראתה ברחבי העולם נותנת גרעיני חמנייה לחיילים רוסים ואומרת להם לשאת אותם בכיסם כדי שכשהם ימותו יצמחו חמניות.

לגבי רוג'ר ווטרס שהזהיר מפני "פרופגנדה שמטרתה לעשות דמוניזציה לרוסיה" אמר גילמור (שיחסיו עם ווטרס לא בשיאם בלשון המעטה): "בואו רק נאמר שהתאכזבתי, תבינו מזה מה שאתם רוצים ובואו נתקדם".

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: