כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

הופעות בינלאומיותסיקור הופעות
כולל וידאו

מופע Israel Calling בהיכל מנורה

אירוע ההקדמה הישראלי לאירוויזיון, Israel Calling, התקיים בהיכל מנורה בעוד ברחובות תל אביב מתנהל מרדף אחר מחבל, בפנים חגיגה, בחוץ גיא הריגה, רק בישראל.

הרבה תקווה, שמחת חיים ואווירת שלום ואהבה שררו בין חברי 22 המשלחות מרחבי אירופה ואפילו אוסטרליה אשר הגיעו לישראל במסגרת פרויקט Israel Calling אשר החל עוד בשנת 2016 וחזר כעת שוב אחרי שנות מגפת הקורונה שאילצו לעצור פעילויות רבות בתחום התרבות והמופעים.

אמש, בשעה שמונה עדיין עסקו עשרות אנשי ההפקה והאמנים בתיקונים והעדכונים האחרונים בבדיקות הבאלאנס עם הזמרים והזמרות הרבים באולם הענק של היכל מנורה אשר עיריית תל אביב העמידה לרשות ההפקה בראשות טלי אשכולי. זו הזדמנות לציין כי עיריית תל אביב ומחלקת המופעים שלה בראשותו של שאבי מזרחי אמצו את טלי והפרויקט הבינלאומי שלה מאז שנטע ברזילי זכתה באירוויזיון עם השיר TOY מתוך הבנה ברורה כי מדובר באחד הרעיונות המקדמים ומשווקים את תדמיתה של ישראל ברחבי העולם.

לקהל הרב, כמה אלפים מבין קהיליית חובבי האירוויזיון ותושבי העיר תל אביב שהניחו יד על כרטיסים לצפייה באירוע באמצעות פלטפורמת דיגיתל, נמסר כי תחילת האירוע מתעכבת לשעה תשע וחצי בערב בשל כך. הקהל, המאוד צבעוני, מאוד צעיר ומאוד שמח, המתין בסבלנות במסדרונות ההיכל עד פתיחת הדלתות.

דקות ספורות לפני אות הפתיחה כבר החלו הטלפונים להעביר את הידיעה אודות המחבל שפתח במעשה ירי והרג בלב העיר ברחוב דיזנגוף, באותו רגע הדבר הכי קל לעשות היה להודיע על ביטול המופע ולשלח את כל האורחים והקהל הביתה.

אולם, הפקת האירוע יחד עם נציגי העירייה החליטו כי ההצגה חייבת להימשך והודעה על האירועים בחוץ ימסרו לקהל הרב ובמיוחד לאורחים הרבים מחו"ל, המוזיקאים, המלווים, התקשורת הזרה שליוותה אותם בסופו של הערב.

וכך אכן היה, בשעה תשע וחצי בערב החגיגה הגדולה של מופע Israel Calling, ההמצאה הישראלית המצויינת של טיפוח קשרים בלתי אמצעיים תוך יצירת שגרירים של רצון טוב מנציגי המדינות האמורות להשתתף באירוע הבינלאומי הענקי – האירוויזיון, יצאה לדרך!

בזו אחר זה עלו הזמרים מעשרים ושתיים המדינות שהגיעו לישראל, כשהם מלווים בהנחייתה של הזמרת שפיטה, אל הבמה שמוקמה באולם הענק וכללה קאט וואק נוצץ וארוך, ובצעו את שיריהם כשהם מלווים בוי – ארט אירוויזיוני מצויין ומרשים ברמה לא פחותה מהאירוע עצמו כמיטב המסורת, ממש כמו באירוויזיון, בטרם עלה כל נציג הוקרן על מסך הענק קליפ – גלויה המציגה כל נציג וארצו לקול תשואות הקהל.

המגוון היה רב, סגנונות רבים שבאו לידי ביטוי בשירים, מפופ אירוויזיוני מוכר ועד רוק גראנג'י דרך ראפ והיפ הופ ולא מעט קורטובים אתניים שהוצגו באמצעות בגדים, כלי נגינה ומנגינות שעטרו את הצלילים, בכל זאת, עסקינן באירוע בו כל מדינה אמורה להביא את האמירה שלה מעבר לשלום עולמי ואהבה ללא גבולות…

המדינות שנטלו חלק במופע ועל פי סדר הופעתן – אירלנד, מונטנגרו, רומניה, הרפובליקה הצ'כית, צפון מקדוניה, בולגריה, מולדובה, ארמניה, מלטה, גרמניה, לטביה, אסטוניה, אוסטריה, פולין, אלבניה, גיאורגיה, אוקראינה, ליטא, קרואטיה, צרפת, אוסטרליה, סרביה, ישראל.

כמובן שבאורח טבעי מירב האמפתיה והאהבה שכללה הנפת דגלים ברחבי האולם וביציעים בלוויית קריאות "סלבה אוקראינה" הייתה נתונה להרכב האוקראיני Kalush, הן בשל המצב בו המדינה נתונה תחת מתקפה אדירה של הצבא הרוסי המבצע פשעי מלחמה כנגד אוכלוסיה אזרחית תמימה והן בשל העובדה כי המופע והשיר שלהם הם פשוט מצויינים ושוברי שוויון. באופן אישי ולא רק, גם בורסת ההימורים נוטה לכך כי השיר Mother Stafania המבוצע על ידם עשוי לזכות במקום הראשון.

בגדול אני יכול לומר שהופתעתי לטובה השנה, לא רק שהיו הרבה שירים ייחודיים ובלתי משעממים לחלוטין, גם המופעים עליהם עמלו הזמרים ומלוויהם היו מושקעים, מרתקים, משמחים וזכו לתשואות רבות, לא אכנס כאן וכעת לכל התיאורים, אשמור לכם.ן את הרגעים הללו באירוע המרכזי שיתקיים בטורינו שבאיטליה בחודש הבא.

אעבור כעת לסיומו של הערב, אציין כי שפיטה עשתה עבודה מצויינת כמארחת של האירוע כאשר שוטטה במתחם ה"גרין רום" בחלקו האחורי של מתחם האורקסטרה וראיינה מעת לעת את הנציגים כאשר היא מרימה בראש ובראשונה לעצמה (כי ככה זה עם שפיטה…) וכמובן לאמנים. אציין כי ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי היה אמור לשאת דברים כראש העיר המארחת ונותנת החסות, אולם הוא היה באותם רגעים עסוק בעיצומו של מרדף כוחות הביטחון אחר המחבלים והטיפול בתושבים הרבים.

מי שהרים את הדגל היה נציג ישראל, מיכאל בן דוד אשר עלה לבמה לקראת הסוף כדי לבצע את שירו – AM.I וסיפר לקהל אודות הדרמה הביטחונית המתרחשת בחוץ והדגיש בדבריו את החשיבות של המוסיקה לאחד את האנשים גם בזמנים קשים. קדם לכך רגע של פאדיחה טכנית כאשר המיקרופון שאחז בידו לא פעל ועברו שניות ארוכות עד שטכנאי רץ אליו עם מיקרופון תקין.

אני לא יודע מי החליט על כך אולם מיכאל והרקדניות שליוו את השיר בביצועו הפגינו הזדהות מוחלטת עם המשלחת מאוקראינה כאשר הם לבשו את צבעי הכחול והצהוב, צבעי דגלה של אוקראינה, ואי אפשר להתעלם כי אלו גם הצבעים המשוייכים למכבי תל אביב שההיכל הוא בעצם אולם הבית שלה (ואני בכלל גדלתי על ברכי האהדה להפועל תל אביב…).

אקט הסיום נחגג עם עלייתן של כל המשלחות לבמה ללוות את הזמרת גלי עטרי, זוכת האירוויזיון בשנת 1979 לביצוע משותף לשיר הללויה.

קצת אחרי חצות החל הקהל להתפזר ולחזור לעולם האמיתי, שם שוטרים ולוחמים עסוקים במרדף אחר מחבל נפשע ורצחני שזרע אימה, מוות וטרור בלב העיר העברית הראשונה, איזה מן עולם מטורף!!

להתראות בתחרות האירוויזיון אשר תתקיים בתאריך 14 במאי בטורינו איטליה.

לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה מהמופע

רגעים נבחרים מהמופע, צילום וידאו – אדוה אראל

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא