יום חמישי בערב, למרות האומיקרון שמשתולל לו ושובר שיאים בישראל, גם בלבונטין 7 הגיעו לפיק בחמישי בערב בצורת אולם מלא בקהל משפחתי ואוהד.
לורן עולה על הבמה לבדו, הוא וגיטרה קלאסית ופותח את המופע בשיר "הו מותק", בסיומו, הופיעו על הבמה ללא מילים ובתיאום מושלם, שאר חברי ההרכב והמשיכו לביצוע של "האהבה הזו". בסיומו פנה לורן לראשונה לקהל והודה לו על שהגיע וסיפר איך המגפה כמו כולם השאירה גם אותו בעיקר בבית, ושמעז יצא מתוק והוא התחיל לכתוב בעצמו מעבר להלחנה וההפקה וביצע את שירו הראשון פרי עטו "לא עושה לי מקום". לורן המשיך וסיפר על תשוקתו להפיע מול קהל ועל נסיעותיו בקו ניו-יורק-ישראל ועל הפקת האירוע בו אנו צופים ואירגונו תוך חודש (מרשים מאוד!).
לורן המשיך בשירים מאלבומו הראשון "הסוף המושלם" ו-"טיבט" ואז ביצע קאבר מהמם לשיר "לב קר" של אלטון ג'ון שהוא כידוע מקור השראה בעבור לורן פלד. הוא ביצע גם את השירים "עכשיו נחכה", "תחלום תחלום" ו-"וואוו" מאלבום הבכורה שלו, ניכר היה שהקהל אוהד ומעריץ, ולמרות שכל הקהל היה ממושמע וישב עם מסכות על הפנים, לא יכולתי שלא לשמוע את רובו שר יחד עם לורן את השירים שלו. לקראת סוף המופע ביצע לורן קאבר מעלף לשיר "Easy On Me" של אדל וסיים בשיר שהקהל ממש ציפה לו "42 יום" ששוב, האהבה והאהדה ניכרו בשיתוף פעולה של הקהל עם לורן ובשירה שבקעה מן הקהל כל הערב.
רגעים נבחרים מהמופע
