הופעות בינלאומיותסיקור הופעות
כולל וידאו

הטיל שהרעיד את ההיכל

הופעתו של טיל לינדמן מהרכב המטאל Rammstein בהיכל הטוטו בחולון

שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה! מסתבר שניסים אכן קיימים, כי כנגד כל אבל כל הסיכויים, המטאליסטים והמטאליסטיות בישראל הגשימו חלום ענקי כשחזו אתמול במופע המחשמל של טיל לינדמן, סולן להקת ההבי מטאל הגרמנית והסופר-פופולרית Rammstein.

הרבה הרבה זמן לא היה פה מופע בומבסטי שירעיד את הקישקע והקרביים הפנימיים ויגרום להוציא את כל האגרסיות שנאגרו בפנים, מהגל ה-…כבר הספקתי לספור של אותו נגיף מטורלל.

לינדמן עשה את כל הדרך לישראל כדי להראות כמה רחוק הוא יכול ללכת עם המוזיקה והתיאטרליות שלו עם פרוייקט הסולו שלו Lindemann שרץ כבר כמעט עשור ובאמתחתו 2 אלבומים שהצליחו יפה מאוד במצעדים ברחבי היבשת הישנה.

ואכן…אלפי המטאליסטים והמטאליסטיות שהגיעו להיכל טוטו בחולון בפרברים של תל-אביב, ספרו כל שנייה, במיוחד אלו מאזור האורקסטרה שלא יכלו להתאפק והתכנסו ליד הבמה, למרות שהמאבטחים אילצו אותם לשבת בכיסאות לפני תחילתו של הקונצרטו. אבל ת'כלס, מי יכול לשבת בכיסאות בקונצרטו מטאל שכזה?

כי כשהחושך ירד על פני תהום של פארק פרס בחולון, הוקרן סרטון שחור-לבן של לינדמן מתהלך לבוש כתינוק עם חיתול ברחוב המרכזי של אמסטרדם וכשהוא עושה קפיצת ראש לנהר…. בום! הקרקס החשמלי הגיע העירה!

טיל לינדמן. צילום תומר שיינפלד
טיל לינדמן. צילום תומר שיינפלד

וכדי להיכנס למטריקס של לינדמן, הוא הביא לנו סוג של כדור כשהוא וחבריו התחילו להפציץ עם שיר הנושא מאלבום הבכורה שלהם Skills In Pills ובאותה פרפרזה לסרט המיתולוגי, הצבע האדום שלט שם חזק במהלך המופע וכשזה מגיע ביחד עם תופים במקצב מטורף, גיטרות שמנסרות את הלילה, צרחות של לינדמן וקליפים אפלים וסוריאליסטיים בכיכובו, אם רציתם או לא רציתם, הקישקע שלכם היה מתהפך.

אחרי השיר Lady Boy, לינדמן שבר את הדיסטנס כשהוריד את הכובע הצבאי האדום, והתחיל להביא קצת מהסאונד של Rammstein, כשהחבר'ה ניגנו את FAT והקהל הזיז את הראש מטה ומעלה בהתאם למסורת.

טיל לינדמן. צילום תומר שיינפלד
טיל לינדמן. צילום תומר שיינפלד
טיל לינדמן. צילום תומר שיינפלד
טיל לינדמן. צילום תומר שיינפלד

עם זאת, היה גם משהו מאוד חריג כשבקליפ רואים את לינדמן עושה סוג של היאבקות בוץ, רק שבמקום בוץ, היה שמאלץ (שומן)!. ואם אתם חושבים שזה היה החלק הביזארי, חכו להמשך…

הווייב של Rammstein המשיך עם השיר על ברנשים וחתיכות Frau Und Mann שהכניס את כולם לקצב ולא השאיר אף אחד אבל אף אחד בכיסאות גם באולמות וביציעים.

וידאו – איגור פולישצ'וק

גם לינדמן בעצמו לא נשאר אדיש כשהוא בועט בכל מה שזז, כמו עמדת מיקרופון תמימה, או שכמעט בסיום כל שיר הוא אומר את המילה האחרונה ומבצע על המיקרופון את Drop the Mic.

הבטחתי רגע של ביזאר מהמופע, אז בא לכם שתתהפך לכם הבטן? פשוט הייתם צריכים לראות את לינדמן בשיר של אכול כפי יכולתך AllesFresser, בקליפ בו הוא לבוש כמו ילדה עם קוקיות ובולס כל דבר אפשרי אך הוא דאג להעביר גם התחושה הזו באופן פיזי. אצל אוזי אוסבורן למשל, זה היה עם מים עם קרח ולפעמים גם קצף כיבוי אבל לינדמן הלך הרבה יותר אקסטרים לונג שוט.

וידאו – איגור פולישצ'וק

הוא וחבריו ללהקה זרקו לא פחות מעוגות בצק סוכר אדומות על הקהל! לפי איך שזה נראה, העוגות באמת היו על הפנים והתחלנו ישר עם הקינוח.

עם זאת, לינדמן חזר מהר מאוד לרוק המסורתי שלו עם Knebel, שהתחיל עם משהו אקוסטי ורגוע ובהמשך לרוק כסאח שהרעיד את האגם וסירות הברבורים בפארק פרס.

טיל לינדמן. צילום תומר שיינפלד
טיל לינדמן. צילום תומר שיינפלד
טיל לינדמן. צילום תומר שיינפלד
טיל לינדמן. צילום תומר שיינפלד

לדעתי רגע השיא של המופע, היה עם הבלדה Home Sweet Home, שהיתה הטובה ביותר מכל הסט-ליסט ובמקום עוגת בצק סוכר נתנה טעם מתקתק מהחומרים של Rammstein. מה שעוד הוסיף היה וידאו ארט מושקע ומיוחד בו רואים את שיקוף הרנטגן של לינדמן שר ביחד איתו ובסוף השיקוף נמס כמו סצינה מהסרט "שליחות קטלנית".

לינדמן הכניס אותנו לסרטים כשלמשל בשיר Cowboy היה קליפ סטייל מערבון עם רקיעות של סוסים ולינדמן מדקלם סצינה כאילו הוא נמצא במערבון

וידאו – איגור פולישצ'וק

השירים Golden Shower ו-Blut הציתו לקהל את הדמיון עם מופע מלא של משפחת ראמשטיין. לינדמן לא נשאר אדיש לזה וב-Platz Eins הוא ירד והתהלך על האורקסטרה כשמסביבו מלווים אותו בצורה מלכותית עם אורות ניאון צבעוניים ועל הדרך חיבק כמה מעריצים שהיו מעבר לגדר המפרידה לאולם. נראה שהוא התאהב בקהל הישראלי והופעה עתידית של Rammstein בישראל היא לא בלתי אפשרית!

אח"כ הקהל לא הפסיק לקפוץ במקום כשלינדמן ביצע את Praise Abort, שיר מאוד ביקורתי על החיים הבורגניים של אנשי משפחה, שעובדים קשה, וזוכים ליחס של שיט בחזרה. הפזמון I hate my life And I hate you הפך לסוג של המנון אצל המטאליסטים הישראלים שאימצו את השיר הזה לחיקם בחום רב (על אחת כמה וכמה במה שהיה בתוך ההיכל).

ואם שכחתי על הדרך עוד רגע של ביזאר, אז קבלו את התנצלותי מראש, כי בשיר Fisch On, לינדמן החליט לקחת את זריקת החפצים לקהל צעד אחד יותר קדימה. אם מקודם ב-AllesFresser לינדמן התחיל עם הקינוח וזרק עוגות בצק סוכר על הקהל , אז הפעם הוא החליט לעבור למנה העיקרית ולזרוק לא פחות מדגי מושט על הקהל.

וידאו – איגור פולישצ'וק

היו כאלו שנגנבו מזה לכיוון הטוב והיו כאלו שלא קיבלו את זה יפה בלשון המעטה. אם הייתי יודע שזה מה שהולך להיות בהופעה, הייתי מביא שקים בשורה הראשונה וחוסך את הקניות של הדגים לשבת.

היה נראה לרגע שהוא יצא לרגע של שבת עם Drop the mic לפני שביזות יום א', כשהאורות בהיכל עלו חזרה, אבל זה היה בעצם סיפתח להדרן של 4 שירים. זה התחיל עם Ach So Gern שהמשיך ברוח האינדסטריאל של טיל, המשיך עם Gummi כשהפזמון הקליט הפך לעוד המנון שהמטאליסטים הישראלים אימצו, המשיך Steh Auf שהקפיץ את הקהל באולם והפוגואיסטים מקדימה, ולסיום סיומת המופע המטורף נגמר עם Ich Hasse Kinder עם וידאו ארט אדום, שסגר מעגל עם התאורה והרקע שקיבלנו בתחילת המופע וזה לא יכל להסתיים בלי שלינדמן סיפק עוד רגע של Drop the mic עם כל הלב.

וידאו – איגור פולישצ'וק

ולסיום אמיתי, עלו כל חברי Lindemann לבמה להודות לקהל שהגיע כשברקע היה לוגו Till Lindemann בוהק באדום עם Outro ברוח של מטאל ומוזיקה קלאסית.

עצם הבאתו והגעתו של לינדמן לישראל, זה הישג מטורף לכשעצמו ופה מגיע קרדיט ענק לחברת ההפקות Progstage שאזרו הרבה אומץ להביא אומן בסדר גודל כזה במיוחד בתקופה הרגישה של היום עם כל הבלאגנז' של הנגיף אבל מהאהבה האדירה שלינדמן קיבל מהקהל הישראלי, נראה שלמעריצי Rammstein יש למה לצפות.

ואכן הסנטה קלאוס של המטאל, עם שלל התלבושות והאיפור, נתן אחלה של מתנת שנה חדשה למטאליסטים והמטאליסטיות הישראלים שהולכים איתו דרך ארוכה.

מה שכן, כל מושבעי Rammstein שחיכו למקבץ הלהיטים הגדולים של הלהקה, ציפה לאכזבה קלה, כי לינדמן לא ספר יותר מדי מה הקהל רוצה, אלא להראות עד כמה הוא יכול ללכת באקסטרים עם המוזיקה והתיאטרליות שלו.

יחד עם זאת, אלו שמעריצים את טיל לינדמן בעצמו, קיבלו תמורה על הכרטיס שלהם, כי מהרגע הראשון ועד האחרון, הטיל הזה הוא לא הפסיק לצרוח, לרקוד, לחבק את הקהל אלא גם להרעיד את רחבי תל-אביב.

אלי ואן רוק

אלי ואן רוק, נולד בשנת 1981, בתקופה שבה ז'אנר הרוק הפך להיות כחלק מהמיינסטרים. כפעוט הוא לא היה הולך לישון, אלא אם ההורים היו שמים ברדיו קונצרטים ברקע. בהמשך, נחשף יותר למוזיקה דרך התוכניות של הערוץ הראשון והקליפים המיתולוגיים של פיל קולינס ולהקת יס. ההתגלות לז'אנר הרוק הייתה בגיל 17 ומאז הוא חוקר אומנים ולהקות דרך אלבומים, כתבות, סרטים דוקומנטריים והיה כותב למגירה. באמצע שנות האלפיים נדבק בו חיידק ההופעות החיות, כשהסקורפיונס ופיל קולינס הופיעו לראשונה בישראל ומאז הוא הקפיד להיות נוכח בהופעות רוק של האומנים והלהקות שגדל עליהם, בארץ ובחו"ל ולכתוב על כך. ביום יום הוא הייטקיסט אך משנת 2015 הוא הפך גם לעורך ושדר רדיו. מ-2017 הוא מגיש בתחנת הרדיו "זה רוק" את התוכנית "המופע של ואן רוק", לצד פעילותו ככתב מוזיקה בבלוג.

תומר שיינפלד

תומר שיינפלד יליד 1966 נולד עם נכות שמחייבת אותו להשתמש בכסא גלגלים אוהב מוזיקה מאז ילדות ,הולך להופעות עוד מנעוריו כאשר היה צריך "לסחוב" את אבא שלו להופעות כי לא היה עצמאי, חיידק הצילום נדבק בו ב- 15 השנים האחרונות ומאז הוא משלב את שני הדברים שהוא אוהב לעשות - צילום והאזנה למוזיקה - הופעות חיות במיוחד, מצלם עבור הבלוג של יובל אראל מעל שנה. או כמו שתומר אומר כדאי להרגיש חי צריך איזה 2,3 הופעות בשבוע . הכינוי של תומר הוא The Rolling Photographer

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: