פס קול שבועי

פס קול שבועי 07.12.2021

כמה שירים ואלבומים שכדאי להאזין להם

גֶדי רונן – שמש חדשה

גֶדי רונן, מוסיקאי יוצר החבר בהרכבים דוגמת ״דבק״,״אחד חלקי אחד״ ו״החצר האחורית״ עושה כעת את דרכו לקראת אלבום סולו חדש. ממנו הוא משחרר השבוע את השיר "שמש חדשה" אשר נכתב והולחן על ידו בהפקה מוזיקלית משותפת עם עמרי אמדו.

ברק גרוסברג ואבי פיאמנטה – OMG

ברק גרוסברג, זמר-יוצר, גיטריסט ורוקיסט חוזר בתשובה, משיק שיר חדש בדרך לאלבום כשהפעם מארח את נגן החליל העולמי והזמר אבי פיאמנטה. מדובר בבלדת רוק האוצרת שיח בין היוצר לאל, מעין סיפור אהבה אמוני. אולם הסיפור מאחורי השיר והמוזיקאים הוא המרתק בעיני (מכיר את שניהם שנות דור…) סיפורם של השניים מעניין וייחודי, מצד אחד – אביו של ברק, מפיק הרוק המיתולוגי שאול גרוסברג הפיק את פיאמנטה בשנות ה-70, ומהצד השני – דווקא כשחיפש ברק את מהות החיים בחיי הלילה של ת"א, הוא נחשף ליהדות בעקבות נגינת החליל של אבי שנשמעה מבחוץ כשהופיע בבית חב"ד במרכז ת"א, ברק זיהה את נגינתו של אבי ונכנס פנימה. באותו ערב השקפתו של ברק על העולם החרדי השתנתה מהקצה אל הקצה והוא החל בתהליך של חזרה בתשובה כתוצאה מכך.

חנן בן ארי – מקום

הזמר והיוצר חנן בן ארי משיק שיר חדש – "מקום" אשר נכתב והולחן על ידו בהפקתו המוזיקלית של תומר בירן. מדובר בשיר המתעד את זיכרונות הילדות של חנן. כך חנן על השיר החדש – "יש שירים שגורמים לך לעצור ולחשוב, יש שירים שעושים לך להתגעגע, ויש שירים שבשניה אחת זורקים אותך הביתה. השיר הזה מלווה ומרפא אותי כבר 4 שנים בערך, עכשיו הוא שלכם, מקווה שתמצאו בו מקום."

דנה ברגר – בגלל ש

דנה ברגר משחררת שיר ראשון מתוך אלבום חדש – "כל אהבה לטובה", הצפוי לצאת בתחילת שנת 2022. את מילות השיר כתבה מיכל דגן במהלך סדנת כתיבה שדנה העבירה. היא לקחה את הטקסט הבוסרי, ערכה והלחינה.

כך דנה על השיר המשותף – "כשהתחלתי ללמד כתיבה (לפני יותר מעשור) רציתי בעיקר להעביר את המתנה המופלאה הזאת הלאה. הכלי התראפויטי הזה שבעזרתו אני מדברת עם עצמי כבר הרבה מאד שנים. מאז הנחתי עשרות סדנאות כתיבה בכל הארץ, החל מסדנה למתמודדים עם הפרעות נפשיות באנוש, הספריה לעיוורים, נשים נפגעות אלימות ועד לסדנאות העמקה והכשרה למוזיקאים, סינגר סונג רייטרים ו״סתם״ אנשים שרוצים ללמוד לדבר עם עצמם. בפברואר 2020 מיכל הגיעה לסדנת כתיבה שלי בתל אביב. במרץ פרצה הקורונה אל חיינו והסדנה עברה לזום כמו שאר החיים שלנו…הימים היו ימים של בהלה, של תחילת ההתמודדות, של חוסר וודאות מוחלט, לא היו הופעות, לא הייתה עבודה, ישבנו בבית מסוגרים ומבודדים. המשכתי ללמד דרך הזום, זה היה מיוחד ומרפא עבור כולנו להישאר ביחד בתוך כל הלבד הזה. כשהסתיימה הסדנה מיכל ביקשה להמשיך למפגשי זום פרטיים ומשום שבתקופה ההיא ,זמן היה לי בשפע , הסכמתי בשמחה.

תוך כדי עבודה על הטקסטים קרה לי משהו שלא ציפיתי שיקרה, התאהבתי , התחברתי למילים של מיכל , ואפילו לא הבנתי אז עד כמה. התחלתי להלחין את השירים, אחד אחרי השני. הכל פשוט זרם ממני החוצה כמו נהר. המשכנו להיפגש גם בין הסגרים אצלי בבית. העמקנו, הכרנו עוד ועוד ,עבדנו ,שיחקנו חיפשנו ודייקנו כוונה ומשמעות, מילים וחרוזים. ואז הבנו שיש לנו אלבום שלם ביד. זו פעם ראשונה שאני שותפה לאלבום שלם שלא אני כתבתי את המילים שלו.

דממת הקורונה הביאה עימה גם מתנה גדולה, השקט והריק, שיחררו את האגו ואפשרו לי להתמסר ולהתחבר למילים ולסיפור שהוא לא שלי . מכיוון שאני רגילה לשיר את עצמי, הנחתי שאשאיר לי רק 2-3 שירים שאבצע בעצמי ולשאר השירים נזמין זמרות נוספות. אבל … התאהבתי ותוך כדי העבודה הבנתי שאין מצב… לא נותנת שום שיר לאף זמרת אחרת…זה הפך להיות לגמרי שלי!"

כך מיכל דגן על הטקסט והעבודה המשותפת עם דנה – "אני אדם שרואה את העולם בצבע, בצורה, מאז ומתמיד ביטאתי את עצמי ועסקתי בעיצוב ובאמנות. בעיצומו של שבר גדול בחיי, מצאתי את עצמי מוצאת דרך דווקא במילים. פניתי לדנה שתלווה אותי בתהליך אישי, אחת על אחת, במסע של התמסרות ליצירה, למילים ולעצמי. אבל דבר לא הכין אותי לרגע בו דנה לקחה את הגיטרה שלה והתחילה להלחין את המילים שלי. בראה להן חיים חדשים בצלילים, קול וגוון.

מעבר למחמאה האדירה, מה שריגש אותי עד דמעות היה הדיוק בבחירות שלה. ידעתי שכך בדיוק זה היה נשמע לו הייתי אני זמרת ומלחינה. המילים שנכתבו מהמקום הכי פרטי שלי – הפכו בטבעיות ובאופן עמוק, ליצירה של שתינו, ועוד מעט – היא כבר תהיה של כולם."

ניבה – ANA FEDA L'UMI

ניבה, היא מוסיקאית יוצרת, המחדשת את השיר שכתבה שמעה אברהם ואותו למדה ניבה ממורתה למוזיקה ושירה – גילה בשארי. השיר שמעולם לא שמעה את הסבתה שרה אותו, נגע בה עמוק. זהו שיר געגועים.

כת ניבה עם השקת השיר – "כשסבתי שושנה הייתה בחיים, לא ידעתי עד כמה אתגעגע אליה.לא תיארתי לי שיגיע היום ובו כל מהותי תתממש בצורה הכי עמוקה, דווקא דרך שירת הנשים התימנית שלא הכרתי. סבתי נקראה בתימן "שמעה". וכמו נשים רבות כל כך בתימן ובעולם כולו, נולדה אל מציאות שבה יכלו רק לשיר, לרקוד או לשתוק את חוויותיהן, לרוב בינן ובינן. אבל לא יכלו לשנות דבר. ככה בשמחות ובעצב, בעמל יומן הרב, בפרידות הקשות מהמשפחה כאשר נשלחו לנישואין שלא מבחירה, בלידות ומיתות – הן שרו נחמה מאמא לבת, מדודה לאחיינית, מסבתא לנכדה. סבתא שלי לא שרה לי, אבל היא שתקה איתי במאור פנים וחן הנצורים בליבי בזכרונות האוכל, החגים, הביקורים שלה והצחוק המתגלגל. "אנא פדא לאומי" שיר אהבה וערגה של בת לאימה, אותו כתבה שמעה אברהם. אני שרה את הגעגוע לסבתא שושנה שלי, פרח יפה בגני."

ניבה תציין את השקת השיר במופע שיתקיים בתאריך 8 בדצמבר במרכז האתני הרב תחומי ענבל, נווה צדק.

יעל ברונשטייןיעל את מגזימה

אלבום הבכורה של יעל ברונשטיין – זמרת, יוצרת, ראפרית ירושלמית המתגנדרת בטייטל הבימתי – "יעל את מגזימה" אותו העניקה גם לאלבום הטרי. מדובר בסיכום עד כאן של חמש שנות יצירה והופעות ותנועה בעולמות הראפ, היפ הופ והספוקן וורד.

כך יעל על האלבום הטרי – "האלבום הזה הוא הכנפיים שאני פורשת ויש בו את כל הצבעים: יש בו תעופה עצמית אדירה, יש בו פומו של מילניאלז שרוצים להיות ביג ובינתיים הם באמצע העוד לא, יש בו מערכות יחסים דפוקות וצעקת מי טו, יש בו את החלות שאני אופה ביום שישי ואת הגאווה שיש בי על ירושלים שאני באה ממנה. אמרו לי שאני צריכה לבחור איזה מן זמרת אני. העבודה על האלבום הזה הוכיחה לי שדווקא כן אפשר עיניים גדולות, אפשר הרבה מהכל, אפשר לחגוג את כל מה שיש בי ולפלרטט עם כל מה שמעניין אותי, וליצור בלי לעשות הפרדות מלאכותיות."

האחיות ג'משיד – אלף שמשות

אלבומם החדש, השני, של האחיות עדן ושי-לי ג'משיד – "אלף שמשות", יצא לאור. הוא כולל שמונה שירים שנכתבו והולחנו ברובם על ידי שי-לי למעט שניים שנוצרו במשותף. על ההפקה המוזיקלית אחראי רועי חרמון. האמת שאין לי הרבה מה להוסיף לגביו למעט המשפט הבא – "קחו פסק זמן מהמירוץ היומיומי, נטרלו רעשי רקע וכל דבר שמפריע לתשומת הלב, נגנו את האלבום מתחילתו ועד סופו ללא הפסקה, אתם תהנו"

כך הן עם יציאת האלבום – "..חיכינו נצח שיגיע היום הזה והנה הוא פה ושמחה גדולה לחלוק את האלבום איתכם ואיתכן, לשחרר אותו להשתולל בעולם או לנוח לכם בלב. תודה לרועי חרמון יקירנו על ההפקה היפה כל כך לכל מי שניגן, מיקסס, עיצב וצילם – כולכם אנשים מרגשים בכישרון שלכם. להלל מורן על הליווי והחברות. תודה לכם מאזינים ומאזינות אהובים, זה הכל בשבילכם.ן ❤️ אהבה. האחיות"

I DON’T THINK I'LL STAYHenny Lane

אלבום הבכורה של היוצר והזמר חן אלמקייס העומד מאחורי הטייטל הבימתי – Henny Lane. אלבום הבכורה הכולל תריסר שירים שנכתבו, הולחנו ומבוצעים על ידו באנגלית בהפקתו המוזיקלית של עידו כ"ץ..

כך חן על האלבום – "מסע בן יותר משנתיים שזכיתי לעבור יחד עם חבר אהוב מאוד שלי שיצא ובמקרה הוא גם גאון מוזיקלי עידו כ"ץ, תודה על סבלנות אין קץ ועל סאונד וביטים שהם לא מהעולם הזה. היה לי העונג ליצור את האלבום הזה יחד איתך... האלבום הזה לא היה קורה בלי תמיכה, עזרה, אוזן קשבת ואהבה אין קץ וללא גבולות של כל האנשים והנשים המדהימות והמדהימים האלה. תודה ענקית לכן ולכם שנתתן ונתתם חלק מכם ליצירה הזאת. בלעדיכם זה לא היה נשמע אותו דבר… אחרונים חביבים וחביבות (והכי חשובים וחשובות) זה אתן ואתם שמקשיבים למוזיקה הזאת ונותנים לה להפוך להיות שלכם ושלכן. תודה על האמונה במוזיקה שלנו ועל הרוח הגבית שאתן ואתם נותנים ונותנות לי על מנת שאמשיך ליצור. אני אוהב אתכן ואתכם."

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: