התחנה – הפרמיירה
הצגת הפרמיירה של המחזמר התחנה נערכה במשכן לאמנויות הבמה בית האופרה בתל אביב, היינו שם.
הגעתי עם רגשות מעורבים, בתוך תוכי עדיין מצוי התיכוניסט שבשנת 1976 אחרי שלוש בחינות בגלי צה"ל קיבל הודעה כי הוא לא ממשיך לשלבים הבאים של מבחני הקבלה. מצד שני הערב מחזמר.
אמש המה אולם האופרה בקהל רב, סולד אאוט אומרים, חלק גדול מהקהל המוזמן נמנה על אנשי "התעשייה", שדרנים וותיקים ומכרים, דמויות מתחום התיאטרון והבידור, דמויות מתחומי התרבות.
המחזמר התחנה מתמקד בסיפורה של קבוצת חיילים צעירים המסיימים את קורס הכתבים הנחשק של תחנת השידור הצבאית. מאוויהם ליישם את חלומותיהם כעיתונאים מתנקזים למורת רוחם בעבודה משרדית אפורה משל הייתה זו מטלה של עובדי רס"ר.
התפנית בעלילה מגיעה עם אירועי ההתנתקות מגוש קטיף והם נשלחים לדווח היישר מהשטח, סיטואציה המשלבת בתוכה כמה סיפורים אישיים עתירי דרמה, במיוחד בדמותו של הכתב הצעיר שנולד וגדל בגוש עצמו בעוד אביו נמנה על קבוצת טרוריסטים יהודים שפגעה בערבים כנקמה.
מעת לעת העלילה במחזמר קיבלה את הפידבק מהצופים בצחקוקים או מחיאות כפיים על אמירה כזו או אחרת, ואפילו ביצועי שירים. מהבחינה המוזיקלית שררה על המחזה אווירת "ארבע אחרי הצהריים".
אם אתם מחפשים מחזמר ענק בהפקה גרנדיוזית של תפאורות מתחלפות, תלבושות ואפקטים, זה לא המקום, קוים נקיים, מינימליסטים ומרומזים מעטרים את האווירה, הדגש הוא על הסיפור המשולב, בשירים מהתקופה הקדומה לצד הדמויות מהעת היותר מאוחרת, במיקוד להתנתקות, הסיקור התקשורתי, המפגש בין עולמות והרגש, סוג של אקטואליה ושיר. אם אתם אוהבים את גלי צה"ל, את הדמויות שצמחו בה והפכו למובילות דעה עכשוויות, אוהבים להתרפק על שירי ארץ ישראל בימי מדינת ישראל, לכו למחזמר. כאן מוכרים כרטיסים. כאן מעיינים בתוכנייה של המחזמר.
