סיקור הופעות
כולל וידאו

המופע של דיקלה בזאפה בפארק

דיקלה הופיעה במתחם זאפה בפארק כשהיא סוחפת אחריה את המעריצים, היינו שם

רגע לפני שהזמרת והיוצרת דיקלה עולה על הבמה במתחם זאפה בפארק – גני יהושע בפארק הירקון אפשר לומר שדווקא בתקופה הזו שהחלה מאוד קשה לאמנים ופרפורמרים, הייתה תקופה מאוד פוריה לדיקלה. כמה רגעים לפני הורדת המסך על סצנת ההופעות היא השיקה את השיר "רק תגיד" שהנו פרי שיתוף פעולה מלא בכתיבה והלחנה עם צמד הפזמונאים דולב רם ופן חזות, המשיכה  והשיקה שיר נוסף משותף בו אף מתארחים עידן חביב ומארק אליהו – "ואז את תראי". נטלה חלק בדואט מפעים בשיר "בראשית" שכתב הפזמונאי המנוח אהוד מנור והלחין אהוד נוי, לצידה של זהבה בן במסגרת פרויקט "צו השעה", ואת שנת 2021 היא פתחה עם השיר "ביי ביי" אותו היא כתבה והלחינה יחד עם יפתח שחף ואוריאל וינברגר בהפקתו המוזיקלית של יעקב למאי, המשיכה עם שיתוף פעולה נוסף עם דולב רם ופן חזות עם השיר "ואולי", בימים האחרונים הוסיפה להיט נוסף שמפלס דרכו אל צמרת מצעדי ההשמעות – "פרפרים", שיר שנוצר בשיתוף עם המוזיקאי אלירן אביטל. ועוד לא אמרנו מילה על התפקיד החדש במחזמר על חייה של הזמרת המצריה אום כולת'ום שאת דמותה תגלם דיקלה במסגרת תיאטרון הצפון. הקיצר – אין רגע דל.

דיקלה בזאפה בפארק. צילום יובל אראל
דיקלה בזאפה בפארק. צילום יובל אראל

עם  כל המטען הזה, היא הייתה מאוד נינוחה רגעים מספר לפני המופע כשהיא ספונה באוהל האמנים המוצב מאחורי הבמה בפארק. הפארק עצמו היה מאוד שוקק חיים וזרם כלי הרכב לא פסק מלנהור לחניון הגדול, לא רק דיקלה הופיעה אמש, גם רן דנקר סיים צמד הופעות סופ"ש באמפי וואהל הסמוך, הפעם מארח את הזמרת מירי מסיקה, אפשר לומר שהתקנות המגבילות של התו הירוק וכמות הקהל שיכול להתכנס להופעה עשו רק טוב לעולם המופעים. כאשר אמי המנוחה שהייתה סמנכ"ל פארק הירקון בשנות השבעים הציגה בפני את המתחם המתוכנן למופעי הקונכיה האקוסטית שהיוו תשתית לאירועי פארקונצרט שמלאו את הפארק לאורך השנים, אף אחד לא צפה שארבעים וחמש שנים מאוחר יותר יהפוך פארק הירקון למתחם הופעות בזו אחר זו וזו לצד זו בספוטים מקבילים…

דיקלה בזאפה בפארק. צילום יובל אראל
דיקלה בזאפה בפארק. צילום יובל אראל

בשעה תשע בערב ולא רגע אחד אחרי, ממש כפי שצויין בהכרזה על המופע, החלו חברי להקת הליווי שכללה את הנגנים – רועי נויפלד קלידים, שירות וניהול מוזיקלי, יפתח שחף – גיטרות, אריאל אביטבול בדרבוקה, מיכאל פרוסט על גיטרת הבס ואבי אבידני על התופים, לנגן את קטע האינטרו שפותח את המופע, הקהל שנצמד למושבים הרבים כבר קם על רגליו והיה מוכן לחגיגה המוזיקלית. זו אכן הגיעה, כאשר דיקלה בחליפה מוכספת עלתה אל הבמה ופתחה עם השיר "בדידותי הנהדרת" שהיא כתבה והלחינה יחד עם אוריאל וינברג, בלדה העוסקת בבדידותה של דיקלה וכמיהתה לאהבה, מתוך אלבומה החמישי "סיפור אופטימי" שיצא בקיץ 2016. דיקלה ממשיכה מבלי לעצור לשיר "אתי" מתוך אלבומה השישי "חופשיה" שיצא בינואר 2018 ועסקת בשכנה שביקשה להתגבר על הכאב ולחזור לשגרה. דיקלה עוברת לשיר "בטח התגעגעת אליי" אותו כתבה והלחינה יחד עם שרית חדד ואתי גבאי במסגרת שירי אלבומה "ואם פרידה" שיצא בשנת 2014. אכן פתיחה ארוכה ונכונה המציגה טעימות מלאות מהאיכויות המוזיקליות של דיקלה המצליחה לשלב בשיריה עצב, תוגה, אהבה, נחישות ורצון חזק להתגבר. מוטיבים ותחושות השובים את ליבם של קהל המעריצים והמעריצות לאורך השנים.

דיקלה בזאפה בפארק. צילום יובל אראל
דיקלה בזאפה בפארק. צילום יובל אראל

ממרום עמדתי מאחורי עמדת הסאונד אני רואה את הקהל מצטרף לשירתה, נשים גברים, ממש כמו קהל מאמינים הצופה אל הדמות המובילה אותם אחריה.

דיקלה ממשיכה עם צמד מחרוזות, האחת בעברית עם "ציפור על גג" מהאלבום "סיפור אופטימי" וממנו זורמת היישר אל אחד מלהיטיה הוותיקים והאהובים – "מונו" שאת מילותיו כתב יוסי גיספן ודיקלה הלחינה אותו עבור שלומי סרנגה, גם דיקלה וגם סרנגה הפכו אותו לאחד השירים האהובים על הקהל והוא מהווה סוג של תמצית האהבה העצמית וההתכנסות עם כל הרגש פנימה. דיקלה מעלה קצב ורצה כעת עם מחרוזת להיטים בשפה הערבית, חלק בלתי נפרד מההופעות שלה, זמן החפלה, כולל את הפארט של "אינתא עומרי" המוכר המקבל כעת משמעות מחוזקת על רקע הידיעה כי היא תגלם את דמותה של אום כולת'ום…

דיקלה בזאפה בפארק. צילום יובל אראל
דיקלה בזאפה בפארק. צילום יובל אראל

אחרי כל הרגש והקצב והשמחה, דיקלה לוקחת אתנחתא ופונה אל הקהל, היא מספרת על האהבה הכי גדולה שלה, על ביתה הקטנה, על התחושות והאושר – "אני כל החיים שלי כתבתי והלחנתי, וחשבתי שאמצע בכתיבה איזו שהיא תרופה, יש לי המון שאלות ותשובות, ואמרתי שבטח באולפן אמצע את התשובה ואני ארגע ואז אני אנוח, ואהיה מאושרת. וכתבתי המון פעמים מתוך איזו שהיא משאת נפש, מתוך איזה שהוא דימיון, מתוך משאלה, שרתי את השיר הבא שאני עומדת לשיר, שרתי אותו המון שנים, לא באמת עמד משהו מאחוריו, מבחינה נפשית, רגשית. עד שישתבח שמו אלוהים עשה עמי חסד ונתן לי מתנה, אפילו לא מתנה, זה כאילו השכינה באה לבקר את ביתי ואני לא מנסה סתם להיות פיוטית, אני באמת מרגישה את זה. נולדה לי בת ואחרי המון שנים של מורכבויות כאלה ואחרות היא נולדה והרגשתי למה הרבה שירים כתבתי בנימה, הרגשתי למה אני מתגעגעת, ידעתי למה אני מתגעגעת כשאחזתי בה, ידעתי למה אני קיימת מעבר למוזיקה ולהשפעה. האהבה הגדולה ביותר שלי, הבת שלי. השיר הבא מוקדש לך" – "אין עוד אהבה כזאת" הוא השיר שדיקלה כתבה והלחינה יחד עם עידו אוחיון, השיר שפותח את האלבום "ואם פרידה".

דיקלה בזאפה בפארק. צילום יובל אראל
דיקלה בזאפה בפארק. צילום יובל אראל

אחרי רגעים טעוני רגשות שכאלו, דיקלה ממשיכה אל השיר החדש שלה – "כל הפרפרים" שנכתב על ידה והולחן עם אלירן אביטל ויצא לפני מספר ימים וכבר תפס את קהל המעריצים. זה הזמן הנכון במופע להמשיך עם שורת שירים, כולם להיטים ענקיים נוטפי רגש, רומנטיקה וגעגועים – "שבע בערב" שכתבה והלחינה עם אבי אוחיון באלבומה "ואם פרידה", דיקלה יורדת מהבמה ופוסעת עמוק אל תוך הקהל שעוטף אותה במעין שרשרת פרחונית זוהרת של סמאטרפונים, מנקודה לנקודה בתוך שורות הקהל היא שרה כאשר המעריצים והמעריצות צמודים ועוטפים אותה מכל עבר. זה הקטע שלה, של דיקלה, גם כשקהל המעריצים והמעריצות שלה הולך וגדל כל הזמן היא מבקשת לשדר באופן בלתי אמצעי את הקשר שלה אליהם, קשר ישיר במופע, מעין אינטימיות המתבטאת לא רק בקטע שהיא ירדה והסתובבה בין המעריצים אלא בהידברות עימם.ן.

דיקלה בזאפה בפארק. צילום יובל אראל
דיקלה בזאפה בפארק. צילום יובל אראל

היא ממשיכה בחזרה לבמה עם השיר  "רק תגיד" שיצא לפני שנה. כעת היא מפציצה את פארק הירקון עם המחווה שלה לשיר "Here Comes the Rain Again" של אנני לנוקס, הביצוע שהפך אחד המשובחים בגזרת ההסתערבות של שירי ענק במבטא ערבי, לא פחות מזמרות כנטשה אטלס, הזמרת שקירבה את הסאונד והמוזיקה הערבית לעולם המערבי.

דיקלה לא עוצרת, ממשיכים קדימה. כעת היא מבצעת את השיר "מסקרה שחורה" שאת מילותיו היא כתבה יחד עם מור שמילוביץ והלחינה יחד עם שחף מתוך האלבום "סיפור אופטימי", עוברת לבצע את "הוא כותב לי מאמי" אף הוא מאותו אלבום ועוברת לרצועה נוספת משם – "איזה כיף".

דיקלה בזאפה בפארק. צילום יובל אראל
דיקלה בזאפה בפארק. צילום יובל אראל

אנחנו כבר בישורת האחרונה של הערב, דיקלה מבצעת את השיר שכתבו לה דולב רם ופן חזות – "ואז את תראי" שהיא בצעה במקור יחד עם עידן רפאל ומארק אליהו ומקנחת בשיר "שבועיים" שנכתב יחד עם אותו צמד.

בהדרן נתנה דיקלה את הלהיט הכי מתאים – "ואם פרידה", שיר הנושא מאלבומה הכי רומנטי וכאוב. חבל שהמופע הסתיים, השאיר טעם של עוד. לדיקלה יש עוד הרבה שירים עצובים, שמחים, מרגשים, נוטפי רומנטיקה וייסורים. אישית אני מתגעגע ללהיט הכי עתיק שלה שהמון זמן לא שמעתי בהופעה – "אהבה מוזיקה" שאותו היא כתבה יחד עם משה לוי, הפעם האחרונה הייתה במופע שלה בלבונטין 7 לפני שנים רבות. אולי בפעם הבאה?…

לשרופות לגמרי יש הזדמנות לראות את דיקלה במופע לנשים בלבד בבריכת הסולטן, יום רביעי הקרוב, הכל כאן.

הרגעים המקסימים והמרגשים של המופע

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: