קליפים חדשים

מעיין ליניק – יש אור

מעיין ליניק משיקה שיר חדש בדרך לאלבום בכורה - יש אור, האזינו

מעיין ליניק – זמרת יוצרת ומפיקה מוזיקלית, משיקה שיר ראשון בדרך לאלבום בכורה. השיר "יש אור" נכתב והולחן בידי מעיין אשר הפיקה אותו מוזיקלית יחד עם יונתן לוי.זהו שיר העצמה אישית נשית והמנון אישי לאמונה בכוחות האישיים לחיות, להעיז ולעשות.

מעיין גדלה על מוזיקה כבר מילדותה. היא מנגנת בפסנתר אקוסטי, בפסנתר רודס ומקלדות, בגיטרת בס, בצ'לו ועוד מבחר כלי נגינה. מה הפלא, מעיין היא ביתה של הזמרת והיוצרת אתי אנקרי. היא הספיקה לשיר ולשתף פעולה עם שורת אמנים מגוונת ביניהם – שי צברי, עומר אביטל , מארק אליהו , רביד כחלני , רבע לאפריקה ,אביב בכר , ועוד .

כך מעיין עם השקת השיר – "אז הנה שיר ראשון מתוך אלבום שמתהווה לו / סלש היום יום הולדת, היום אני בת 25(כיף). ואני מתרגשת להתחיל לשחרר שירים החוצה ! כל שיר הוא ציפור קצת אחרת ואני שמחה בתוצאה. יודעת שיש עוד הרבה דרך ללכת ואני שמחה ללכת אותה ולדייק לאט לאט. שמחה על מי שאיתי, על מי שאגלה, על כל האהבה והרוך שיש בעולם הזה, על הכאב והקושי, וכמה יפה הגמישות הגדולה ביניהם, והעיניים הטובות מסביב ובתוכי שמזכירות שתמיד יש רצון טוב. אז אני מאחלת לעצמי ולכם את מה שהשיר יגיד כבר בעצמו – השיר הזה בא להזכיר מה יש. כי הנטייה הטבעית היא לראות מה אין. מזכיר לילד/ה שבפנים, שהיא יכולה לתת אמון בעצמה ובעולםשקצת זה הרבה, שאף אחד לא מצפה. וכמה חשוב להנות  מהדרך, מהחיפוש, מהגדילה, מהשגיאות, מהלימוד. וגם כשאין בהירות, בתוך החוסר ידיעה, תמיד יש את הנקודה הפנימית הזו, שסומכת. שיודעת. לפעמים היא מסתתרת ולפעמים היא מתגלה.. אבל היא תמיד נמצאת שם. והיא לא תלויה. מברכת את השיר הזה בדרך טובה ויפה משלו. השיר מדבר אל הילדה. זו שבפנים. שבתוכי , על האמונה בדרך שהכל לטובה והכל כבר מוכן לה, 
רק שתמשיך ללכת בדרך של אמת ולהיות קשובה וקרובה לעצמה. השיר מזכיר לי לתת אמון בכנפיים של העולם , בטוב שיש בו, כי את החושך ממילא קל למצוא."

בתאריך 16 ביוני תקיים מעיין ליניק הופעה במועדון האזור.

על הקליפ  – זוהר רון.

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: