בראיון שנתנה לאחרונה ל"לאישה" אמרה גל דה פז שהשאלה הכי נשאלת היא " איך זה שלא מכירים אותך?" גם אני שואלת את השאלה הזו. אחרי שבאמתחתה שני אלבומים ועוד אחד, שאנו מצפים לו בכיליון עיניים, ואוזניים, בדרך, אחרי שחיממה את ארוסמית וממלאת תדיר את הבארבי, איך זה שהיא עדיין לא במיינסטרים?
הבארבי מלא, מלא ומחומם לאחר מופע פתיחה מרומם של The Bench – להקת רוק מוטאון, להגדרתם, עם גרוב מעודכן וכיפי. הם מלווים את The Paz Band בסיבוב ההופעות שלהם לרגל המופע החדש, במהלכו אירחו אותם לשיר את "Something" שכתב וביצע יחד עם גל דה פז, רזיאל מנצור, סולן הלהקה.
The Bench יורדים ועולה גל דה פז עם הלהקה. לבושה בג'אקט קטיפה סגול היא מתיישבת מאחורי הפסנתר. הקהל כולו שלה, מהרגע הראשון הוא שר איתה, עונה לה, משתף פעולה ומחזיר אהבה. גם מאחורי הפסנתר לא ניתן להתעלם מקולה ונוכחותה האבסולוטית.
היא טוטאלית ושמה את כל כולה על הבמה, ככה ערומה. ובכדי להעביר את המטאפורה לבמה, באמצע Never Far, השיר השלישי במופע, דה פז מורידה את ג'אקט הקטיפה שלה ונשארת עם אוברול שערורייתי העשוי תחרה שחורה וחושף את גופה יחד עם ליבה. גופה משמש כעוד כלי נגינה על הבמה. היא כולה קימורים, עגולה ושופעת, מיניותה לא מתחבאת ואינה מסתתרת, היא שם נוכחת, חשופה גם בלב וגם בגוף על הבמה. אז אם עד כה לא ניתן היה להסיר ממנה את המבט, עכשיו היא כמו עשתה היפנוזה על הקהל וכולו שבוי בקסמיה.
הקול שלה מהדהד באולם, חזק ועדין בו זמנית, חד ופעמוני. הקצב משגע והגוף לא נשאר במקומו. יש תחושה של סיפור המסופר על הבמה, כמו מחזמר שכזה, עם המון נשמה. סיפור על נחישות, אומץ, ופריצת גבולות. הקהל אמש בבארבי היה כולו שלה. כזה שהולך אחריה בנאמנות. אפשר בהחלט להבין אותו. העניין על הבמה קיים לאורך כל ההופעה. השירים כיפים כל כך, מלודיות רוק נשמה עם נגיעות פופיות שמושרות בקולה העמוק והממכר של דה פז. כל זה בתוספת אנרגיות אחרות שהיא מביאה איתה,יש לה את ה je ne sais quoi הזה, אשר יוצר מופע בלתי נשכח. היא חוזרת לבושה בשמלה שחורה קטנה להדרן, כאילו אמרה את שלה וחזרה לשם השעשוע. הם מסיימי עם New ועם אהבת הקהל ואני, נשארת עם השאלה שפתחה את הכתבה.
רגעים בהופעה
