קליפים חדשים

ליאת יצחקי ורחלי ראובן – גם אם יסגרו את העולם

סנונית ראשונה מתוך פרויקט מוזיקלי משותף לליאת יצחקי ורחלי ראובן - "גם אם יסגרו את העולם" צפו

אחרי שיתוף פעולה עם הזמרת בת תימן גילה בשארי לקראת חגי תשרי, משתפת כעת הפייטנית ליאת יצחקי פעולה עם המשוררת רחלי ראובן משיקות הבוקר שיר ראשון – "גם אם יסגרו את העולם" מתוך פרויקט מוזיקלי חדש ומשותף – "ברוך שעשני יוצרת" למילים של רחלי ראובן וללחן של ליאת יצחקי, אשר נולד בתקופת הסגר

סיפור חייה של רחלי ראובן הוא יוצא דופן. תוך כדי קריירה מוצלחת כמנטורית ומרצה אקדמית, חלתה רחלי בשלוש מחלות אוטואימוניות. למרות שאושפזה עשרות פעמים, הגוף לא נענה לשום טיפול, היא נאלצה להתפטר מכל תפקידיה ולעצירת החיים כמעט באופן מוחלט. בתוך תהליך ההתמודדות הקשה היא החלה לכתוב שירה, שמעולם לא כתבה קודם והצליחה לסחוף אחריה עשרות אלפי עוקבים. היא הוציאה עד כה שבעה ספרי שירה שזוכים למאות שיתופים ברשת וכמה מהם נמצאים בעבודת אולפן ע"י טובי הזמרים.

על המדף בביתה של ליאת יצחקי מונחים בשורה מספר פרסים שהוענקו לה על יצירתה ועשייתה האמנותית, פרס אקו"ם, פרס מחול ישראלי, פרס משיב רוח ועוד. לליאת זה הפרויקט הרביעי, על מדף אלבומיה מונחים כבר שלושה תקליטים, "ליאת יצחקי" אלבום בכורה ו"קערות של תקווה" משירי המשוררת טניה הדר משנת 2016, – "אחות קטנה – פיוטי סליחות" מהשנה החולפת.

בדואט המשותף בהפקת עדי חייט הן מבקשות לתאר את זעקת האמנים בתקופה הנוכחית כשהן ממלאות בתקווה ואהבה את המצוקה. שירתן המשותפת המאוד רוגעת משרה תחושה טובה של אמונה בתקווה.

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: