שבת, אוקטובר 31, 2026

גילי ארגוב – מאמי

הזמר גילי ארגוב, בנו של זוהר המנוח, חוזר ארבעים שנה אחורה אל שנות השמונים ומגיש ביצוע מחודש לשירו של מיכאל מחפוד פטישי – "מאמי". שיר שהפך בזמנו ללהיט מיתולוגי ולסוג של המנון מחאה מזרחית על רקע הקיפוח החברתי.

פטישי כתב את מילות השיר בעת שריצה עונש מאסר והשיר נחשף לציבור הרחב כאשר נבחר להוות חלק מהמחזה "סורגים" שעסק בחיי האסירים בכלא. השיר שאת מילותיו כתב פטישי בסיועו של אילן גולדהירש היווה חלק ממאבק משפטי לאחר שהוברר כי הלחן אותו יצר חיימון אלגרנטי (להקת האריות) במקור לשיר של ילד הפלא נועם קניאל נלקח ללא רשות (עניין שהוביל לתביעה על זכויות יוצרים שנסגרה בהליך בוררות באקו"ם)

בנוסף לביצוע המקורי של פטישי ולביצוע של השחקן ארנון צדוק בסרט על פי המחזה קיימים עוד מספר ביצועים – הראשון של להקת טיפקס והשני, המאוחר יותר, של הזמר חן אהרוני. שני הביצועים הנוספים הובילו את השירה על גבי מקצב רקיד ולמעשה נטלו מהנרטיב את מוטיב הדיכאון והעצב. מי שמבצע את השיר מעת לעת בהופעותיו תוך שמירה על הנוסח המקורי הוא הזמר והיוצר אורן ברזילי (מופע הארנבות של דר' קספר).

גם העיבוד החדש לשיר אשר נערך בידי משרד הפקה היושב במקסיקו סיטי (וובר מיוזיק) הלביש את שירתו של גילי ארגוב על מקצב רקיד.

כך גילי ארגוב על ההחלטה לששיר את הביצוע המחודש – "בחרתי לחדש את השיר "מאמי" משום שגדלתי עליו מבית אבא והייתי שומע את אבי זוהר ז"ל שר את השיר הזה, בנוסף הייתי שר אותו בהופעות והחלטתי להקליט את השיר באופן מקצועי באולפן הקלטות ולקדם אותו. תודה רבה לקהל שמלווה אותי ומחבק אותי לאורך כל הדרך זה הכל שלכם ובזכותכם".

להאזנה לגרסה המקורית מיכאל פטישי

לביצוע של חן אהרוני

הגרסה של אורן ברזילי (מופע הארנבות של דר' קספר..), כך הוא תועד על ידי במועדון בארבי.

 

הכי חדשים

גאווה ישראלית: הצלילים שחזרו למרוקו

לפעמים המוזיקה מצליחה לחצות גבולות שהמציאות הפוליטית מתקשה לעבור. אמש, חמישי 29 באוקטובר, קיבלנו לכך תזכורת מרגשת...

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...