חדשות בינלאומיותחדשות הסצנהמוזיקה בצל מגיפת הקורונה

ספוטיפיי תורמת חצי מיליון דולר כדי לסייע למועדוני הופעות בסצנת האינדי

התרומה הכספית של ספוטיפיי מהווה מפגן סולידריות עם מועדוני הופעות שאינם נמנים על מנגנון הקידום החזק של החברות Live Nation או AEG. כל הפרטים.

השבוע כל מדורי המוזיקה והאמנים המקומיים עצמם עוסקים ומתהדרים בנתונים שחברת הסטרימינג המוזיקלית הגדולה בעולם מציגה לקראת סוף השנה, מיליוני האזנות לאורך מאות אלפי שעות ותשלום המגיע במישרין ללייבלים בהם חתומים האמנים ולא אליהם ישירות…

אולם עובדה אחת נעלמה מכל אותם מדורים ואמנים המתהדרים בתוצאות כאילו וזכו בפיס. חברת ספוטיפיי המצליחה ליצור רווחי עתק מכל ההשמעות הללו החליטה לתרום סכום של חצי מיליון דולר בארצות הברית לאגודה הלאומית העצמאית (NIVA) אשר יעודה הוא "לשמר ולטפח את המערכת האקולוגית של מועדוני ההופעות החיות העצמאיים ברחבי ארצות הברית על ידי תמיכה בשוק שקוף ותחרותי המשרת קהילה מגוונת וכוללת של אמנים, מעריצים ועובדי תעשייה."

התרומה הכספית מגיעה בזמן קריטי למועדוני האינדי ברחבי ארה"ב כאשר הם עומדים להתמודד עם חורף ארוך ללא הופעות חיות.

אז היכן ספוטיפיי ישראל? והיכן בישראל, "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון", מישהו מבין הגופים הבאים – פלאפון, סלקום, פרטנר – המנגישות שירותי סטרימינג מקבילים למוזיקה מקומית, אקו"ם – המנהל סך תמלוגים מהשמעות שירים בשלל אמצעי התקשורת, משרד האוצר, משרד התרבות והספורט, חשב בכלל על  העתקת המודל של ספוטיפיי לישראל? קצת תזרים מזומנים שיסייע לעבור את עונת החורף הקרה והנוראה שצפוייה בתפר שבין 2020 ל- 2021?

המקבילה הישראלית למועדוני האינדי ובמיוחד במטרופוליו של תל אביב  – החל ממועדון בארבי, מועדון גריי, תאטרון תמונע, מועדון האזור, מועדון בסקולה, מועדון גאגרין ועוד שורה ארוכה של ברים שנסמכו בין היתר על הופעות קטנות שהביאו קהל מידי ערב, השורה ארוכה, אין התארגנות, אין אחדות וכמובן שאין פילנטרופיה עסקית בתחום…

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: