חדשות הסצנהחדשות מקומיותמאמרים חמיםמוזיקה בצל מגיפת הקורונה

"תרבות באחריות" – קבורת החמור לעולם המופעים

הצעת המתווה החדש "תרבות באחריות" שהועלה לדיון נולדה כניסיון לרענן את קבורת החמור שממשלת ישראל עשתה לתרבות, הצעה שלא ניתן ליישמה בעליל, ומה עם עולמות התוכן האחרים?!!

שוו במחשבתכם – אתם קמים בבוקר ומבקשים להוסיף חלב לכוס הקפה, פותחים את המקרר ואופס, מסתבר שהקרטון של החלב ריק. מה אתם עושים במידה ואין באיזורכם דוכן טייק אווי לכוס קפה על הבוקר? נותנים קפיצה למרכול השכונתי, אמה מה, בכניסה אתם נדרשים בנוסף להצגת היד מול מד החום הדיגיטלי ועטיית תחבושת על הפה והאף להציג גם מסמך בן 72 שעות לכל הפחות המאשר כי עברתם בדיקת מטוש ואינכם נושאים את נגיף הקורונה. בואו נאמר אפילו יותר רחוק, אתם הולכים לעשות את הקניה השבועית שלכם במגה מרכול האיזורי וצועדים במתינות תוך כדי אחיזת עגלת הקניות, עוברים את התהליך המוכר ובסופו נדרשים לנפנף באותו מסמך רפואי, אתם לא היחידים, כמוכם ישנם ברגע נתון עוד עשרות אם לא מאות קונים פוטנציאלים שבאותו רגע עושים דרכם או שהם כבר משוטטים בין המדפים בחנות.

נשמע הזוי ברמות על. עצם הדרישה לעבור בדיקה שכזו שהיא ברף היותר גבוה מהרף הנדרש כיום בחוק על פי מתווה התו הסגול (מדידת חום, עטיית התחבושת על פתחי הנשימה, שמירת מרחק של שני מטר מאדם לאדם) היא בלתי הגיונית ובלתי חוקית בעליל, לא רק שהיא פוגעת בזכויות הפרט אלא שהיא בלתי ניתנת ליישום.

אבל זהו הבסיס בהצעת המתווה החדש שמשרד התרבות והספורט בראשותו של השר חילי טרופר מבקש לקבל עליו אישור ממשרד הבריאות.

על פי המתווה שהוצג מטעם משרד התרבות והספורט למשרד הבריאות, בטייטל "תרבות באחריות", מתחמי ההופעות יאושרו רק בערים המוגדרות כירוקות ויפעלו בהתאם לתנאי התו הסגול. רוכשי הכרטיסים שיגיעו לאירוע התרבות יצטרכו להציג בדיקת קורונה שלילית בצירוף תעודת זהות עד 72 שעות אחורה, וימלאו הצהרת בריאות שלא נפגשו עם חולה מאומת מאז שעברו את הבדיקה.

משמעות המתווה המוצע נכון להיום ובמידה ויתקבל היא כניסה לבידוד מרצון מרגע קיום הבדיקה ועד ההגעה לאולם המופע, למה ככה?!!!

כאשר פנינו ללשכת שר התרבות והספורט כדי להבין את הרציו עומד מאחורי ההצעה שהוגשה ושאלנו מה ההבדל בין מרכזי קניות לאולמות תרבות, נענינו כדלקמן – "אנחנו לא מוציאים את המתווה עצמו. הרעיון הוא בדיקות מהירות / בדיקות של עד 72 שעות לפני ההופעה, אתה צריך להפנות את השאלה למשרד הבריאות"

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: