יום שישי, אוקטובר 30, 2026

רועי פרל – ים אל ים

שלושה חודשים אחרי שהשיק את השיר "ליבורנו 11" המספר על מחוזות ילדותו בבת ים חוזר המוזיקאי והיוצר רועי פרל, העובד בימים אלה על אלבומו הראשון בהפקה מוזיקלית של דני רובס ומשיק שיר נוסף – "ים אל ים".

אם בשיר הקודם עסק רועי פרל במחוזות ילדותו כעת הוא חושף נדבכים נוספים בחייו תוך כדי מסע בסגנון "שביל ישראל" שהחלבחוף אכזיב במערב והסתיים בחוף חוקק לשפת הכינרת במזרח יחד עם שני חברים, מסע מהסוג בו אתה מתגלה באמת לך כאדם וחבר.

כך רועי על השיר החדש – "אהלן חברים, לזה חיכיתי באמת הרבה זמן! סינגל חדש – ״ים אל ים״. המוסיקה נכחה בחיי מאז שאני זוכר את עצמי. אפילו כילד, כתבתי, הלחנתי ומאוחר יותר גם הפקתי. בשלב מסוים עומס העבודה והקריירה הפך למשמעותי יותר, והמוסיקה נדחקה לשוליים. לאחר כעשור, המוסיקה התעוררה ותבעה את המקום המגיע לה. התפטרתי ממשרה דוחקת והחלטתי לשנות את סדרי העדיפויות בחיים, ולתת למוסיקה את מה שהיא דורשת. באותה תקופה שבין עבודות – יצאתי למסע מ״ים אל ים״ עם שני חברים. מסלול ידוע של שלושה ימי הליכה מחוף אכזיב לחוף חוקוק בכנרת. דרך נופים מדהימים, הרים וגאיות. המסע הזה היה בשבילי לא רק פיזי, אלא בעיקר פנימי, מנטאלי ורוחני. ממש כך – מים אל ים. תודה לנרי והרשקו על טיול באמת מיוחד"

את הוידאו ערכה ניצן אלון.

הכי חדשים

גאווה ישראלית: הצלילים שחזרו למרוקו

לפעמים המוזיקה מצליחה לחצות גבולות שהמציאות הפוליטית מתקשה לעבור. אמש, חמישי 29 באוקטובר, קיבלנו לכך תזכורת מרגשת...

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...