פס קול שבועי
כולל וידאו

צו השעה – מקהלה עליזה

דנה אינטרנשיונל, חווה אלברשטיין, שחר חסון ו- BEMET (הוד מושונוב) בשיתוף פעולה בשיר המיתולוגי שמקבל חיים חדשים ורעננים במסגרת חלקו השני של פרויקט צו השעה, הקשיבו לסיפורים מאחורי פרויקט המחווה העברי.

הבוקר יוצר לאור חלקו השני של פרויקט "צו השעה", חודש וקצת אחרי החלק הראשון. הפרויקט המוזיקלי שיצא לאור בזכות התמיכה של קרן נכט בהפקתה של טלי יעקובי ובניהולם האמנותי של ניצן זעירא וענב רביץ-ביקובסקי. גם הפעם מדובר בשני דיסקים הכוללים עשרים שירים עבריים מוכרים ואהובים שקבלו כעת קול חדש ועיבוד רענן. המשתתפים הפעם הם אבנר גדסי , אסתר רדא ורבע לאפריקה , דנה אינטרנשיונל עם שחר חסון ו BEMET , דניאלה ספקטור ורותם בר אור , התקווה 6 ועדן דרסו , חנה לסלאו -מיקי קם -תיקי דיין -רבקה מיכאלי, ישי לוי ורבקה זהר , יסמין מועלם וטונה , מרסדס בנד , מאור אדרי , מיכה שטרית , מוניקה סקס וריקי גל , עדן חסון , קרולינה ושי צברי, רונה קינן והילה רוח , רוקפור ואילנית , שלומי שבן והקאמרטה הישראלית , שמעון בוסקילה ומארינה מקסימילאן , שפיטה ומוטי טקה. השיר המוביל בחלק זה הוא "מקהלה עליזה", שיר שנועד לגיל הצעיר מאוד וכעת הוא בדרך להפוך ללהיט מתחדש.

בילדותי נהגתי להתבונן מהחלון בשכונת מגורינו לעבר שורת עצי ברוש סמוכה ולפזם את השיר של חווה אלברשטיין – "מקהלה עליזה" ולדמיין את הציפורים שהיו מגיעות אל העצים לקראת החשיכה משתפות פעולה בשיר. במהלך השנים זכה השיר לביצועים נוספים ביניהם של דורי בן זאב, ירדנה ארזי, הגרובטרון, שרית חדד, טוביה צפיר ואפילו חיים טופול בגרסה באנגלית, ועוד, ועוד…

הסיפור מאחורי השיר

את השיר כתבה לאה נאור בשנת 1967 על עץ הברוש בחצר של ילדותה בהרצליה שאליו שבה כאם ובו גדלה את ילדיה. הבית והחצר נעלמו מזמן אך העץ עומד עדיין בגאווה ולאחרונה אף זכה להכנס לתוכנית לשימור האתרים ההיסטורים של עיריית הרצליה. השיר ניתן לחווה אלברשטיין שבקשה לבצע שיר ילדים מעט שונה מהרגיל. היא פנתה אל נורית הירש ובקשה ממנה לחן במקצב מעניין ובעיבוד מורכב. השיר פרץ את גבולות זאנר שירי הילדים והתחבב על אוהבי המוסיקה בני כל הגילאים והדורות.

פרסומת

כעת מקבל השיר הישן אך עם זאת הצעיר ברוחו, ביצוע מחווה במסגרת פרויקט צו השעה בחלקו השני היוצא הבוקר לאור עם שני אלבומים נוספים. בסך הכל עשרים שירים וותיקים אהובים ומוכרים המקבלים מגע עכשווי בביצועים ובעיבוד המוזיקלי שמעניק להם חיים חדשים.

אבל נחזור לשיר "מקהלה עליזה" – את השיר בגרסתו החדשה והעכשווית מבצעת דנה אינטרנשיונל בהפקתו המוזיקלית של הוד מושונוב, אקא BEMET. הוד חזר בתחילת השנה לארץ לאחר שהייה ארוכה בתת היבשת ההודית שם הפך לכוכב ענק עם שורת להיטי רחבות מטורפים, והחל לעבוד בארץ ביחד עם המפיק המוזיקלי עומרי 69 סגל. (השניים אחראים בין היתר ללהיט החדש של עדי ביטי ששרף את מצעדי ההשמעות ומהדורות החדשות אמש…)

פרסומת
צו השעה - מקהלה עליזה צילום איתן טל
צו השעה – מקהלה עליזה צילום איתן טל

מי שהצטרף אף הוא לחגיגה המוזיקלית של השיר המתחדש הוא הסטנדאפיסט האהוב שחר חסון ולא רק זאת אלא ההפתעה הכי גדולה בסיומו של השיר הוא קולה של חווה אלברשטיין, המבצעת המקורית החותמת את השיר.

דנה והמקהלה העליזה

כך דנה על השיר – "דווקא בתקופה הלא נעימה והמדכדכת הזו חשבנו, וזה לא בא בקלות אלא אחרי הרבה התלבטויות כשכבר כמעט הקלטנו שיר אחר עם זמר אחר, ללכת עם הבטן ולעשות משהו קצת אחר. שמח יותר. די. כבר אי אפשר לראות חדשות ולשמוע שירי קינה. בא לי על משהו שמח ואמיתי שבא ממני, ונראה לי שמקהלה עליזה עם ציפורים שמצפצפות ומשרקרקות ומבלות כל הלילה, זה ממש אני )))))
את השיר הזה, אני אוהבת נורא עוד מגן הילדים ומאז הוא מתנגן אצלי בלב כל השנים. הפעם הראשונה הייתה בגן הילדים בתל אביב. עשינו אותו בהצגת טו בשבט, והתפקיד שהגננת נתנה לי היה להיות הברוש הזועף והרוטן ככה שהיו לי רק את שתי השורות של הברוש בסוף השיר וכל ההצגה הייתי צריכה לעמוד עם ידיים פרושות לצדיים ולא לזוז כשכולם סביבי רקדו קיפצו ושריקרקו… כשהגעתי לתפקיד של הברוש באולפן, אני חוששת שעשיתי את זה קצת יותר מידי כמו הילדה ההיא בהצגה.
בכל מקרה הייתי מאוד לא מרוצה מהתפקידון ההוא של הברוש והנה התיקון))))) מה שיפה בשיר הזה שהוא הכי שיר ילדים תמים אבל יש בו גם משהו חצוף ושובב שיכול להיות מובן גם קצת אחרת. אל המקהלה העליזה של דנה הצטרפו שחר חסון ואם הוא לא היה קומיקאי כל כך מוכשר ומבריק וסקסי הוא היה ראפר מצליח, ובכלל אני מתה לראות אותו כבר בתפקיד רציני בסדרה, בתור מאהב למשל. הוא תפור לזה.
המוסיקאי היוצר והדי גיי BEMET הוא כשרון ענק ומיוחד שמצליח נורא מחוץ לישראל ואני גילתי לאחרונה, הוא פנה אלי שנעשה שיר ביחד, משהו בכלל אחר, אבל החיים הם מה שקורה לנו בזמן ש…. וכו, והנה פתאום זה קרה דווקא בפרוייקט החשוב הזה. וגם, הפתעה הפתעה בסוף השיר, אורחת לרגע חווה אלברשטיין – האמת שהחשש היחיד שלי לגעת בשיר הזה היה בגלל חווה. היא אייקון כזה, שלא נוגעים בשירים שהיא שרה. גם די ברור שאין בארץ אף אחד שיכול לשיר חווה יותר יפה מחווה. זה ממש הלחיץ אותי.
כשפנינו אליה בדחילו לבקש שתיתן את חותמת הכשרות עם כמה מילים מושרות, שבעיני יש להם המון משמעות ואמירה אם מקשיבים להן מעבר לציף ציף, על זה שיש דור שכבר פחות נותנים לו מקום, לא ממש האמנתי שזה יקרה, אבל היא הייתה כזו קולית מבינה ושופעת קסם ונחמדות, זה ריגש אותי נורא וגם גרם לי לאהוב ולהעריך אותה עוד יותר. באמת שאין עליה."

BEMET מגשים חלומות

אמש שוחתי עם היוצר והמפיק המוזיקלי הוד מושונוב BEMET לקראת שחרורו של השיר והנה הסיפור שמאחורי הקלעים מפיו "כידוע אני והשותף שלי עומרי 69 סגל מפיקים בחצי השנה האחרונה מאז הקורונה פרויקט של BEMET שבו אנו מארחים אמנים ישראלים מוכרים ועושים שילובים מיוחדים שעוד לא נעשו בין אמנים, בין היתר פנו אלינו מהפרויקט המהמם הזה "צו השעה" להפיק שיר עם המלכה האחת והיחידה, שזה חלום שמתגשם בשבילי אישית לעבוד איתה – דנה אינטרנשיונל ורצו שנשתף איתה פעולה עם עוד זמר מהזמר הימתיכוני שלא נזכיר את שמו ונעשה גרסת כיסוי לשיר ישראלי.
מה יכול להיות יותר מלקחת את השיר של נורית הירש "מקהלה עליזה" למי שמבין יבין והפזמון שמדבר על הציפור הבולבול מה שנקרא, למי יותר מתאים מדנה לשיר את הדבר הזה.
וכשחיפשנו עוד אמן לא רציתי ללכת לעוד איזשהו זמר, רציתי למצוא משהו הזייתי, פתאום נזכרתי שבילדותי אני גדלתי על הראפר MC מנצור הלו הוא הסטנדאפיסט הגדול מכולם שחר חסון, ואמרתי יא אללה שחר חייב לבוא ולעשות שם בית ורס יחד איתי. התקשרתי אליו וישר הוא בא אלינו לאולפן ונדלק על הדבר הזה זה היה מהמם שני תימנים סך הכל היה מדהים.
הדובדבן שבקצפת היה שנוצר קשר עם חווה אלברשטיין לשאול אם היא רוצה להשתתף, הלו היא הזמרת המקורית של השיר והיא ההפתעה בשיר, היא אורחת לשנייה והיא הקליטה לנו את הסוף של השיר. אז לכבוד ענק, גם חווה, גם דנה, גם שחר חסון לעשות שיתוף פעולה וגם אני שר שם ביחד עם שחר וכתבנו בית משלנו שמתאר את תיבת נח כמסיבת גייז אחת ענקית והדבר הזה יהיה ההמנון של הקהילה עכשיו. זו סנונית שניה שלנו מהפרויקט בשיתוף עם "צו השעה" "

ועד שהקליפ הרשמי יצא לאור תוכלו לבהות בגרסאות השונות לשיר המיתולוגי.

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: