כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

חדשות הסצנהמוזיקה בצל מגיפת הקורונהראיונות עם מוזיקאים
כולל וידאו

מסימני הזמן – מוזיקאים מחליפים מקצוע

שגיא זהבי, נגן הבוזוקי של הרכב השמחות מלבי ג'אם נטש את המוזיקה ועבר לתווך בנדל"ן, וזה לא כל הסיפור...

לצד הסגר וההפגנות ישנם גם סיפורים אנושיים קטנים שלפעמים נעלמים מתחת לרדאר, זו ההזדמנות להביא את סיפורו של שגיא זהבי, צעיר תושב בת ים, אשר סיים את לימודיו בתואר ראשון במגמת המוזיקה בקריה האקדמית קריית אונו ומתמחה בנגינה על בוזוקי הקים לפני מספר שנים ביחד עם חבריו הרכב חפלות ימתיכוני בשם מלבי ג'אם המתמחה בנגינה באירועי שמחות עם חומרים מוכרים לצד יצירות מקוריות שלהם.

זהבי יחד עם חברים מושבתים מאז חודש מרץ האחרון מכל פעילות במסגרת ההרכב שפירנס אותם עד אז, למעט שניים או שלושה אירועים פרטיים בהם הופיעו במהלך חצי השנה החולפת לצד מופעי התנדבות על גבי משאיות הם היו מובטלים מאונס. ממש כמו אלפים רבים בתחום תעשיית המוזיקה התרבות והמופעים.

למרות שכבר החלו לעבוד על הוצאת אלבום ראשון ובדרך גם קליפ חפלאי נוסף אחרי הצלחתו של הקליפ הראשון בו שתפו פעולה עם מאיר אלפי – "יש לנו קצב", לא הייתה להם הרבה ברירה, שגיא תלה את הבוזוקי בארון ופנה לעסוק במקצוע ישן בו יש לו רישיון והסמכה – מתווך בתחום הנדל"ן, אחד הענפים שדי פורח בבת ים בשנים האחרונות.

לצד הסיפור המוזיקלי מתברר כי דווקא בימים אלו בהם שגיא נאבק על פרנסה הוא משקיע מאמצים בפרויקט חברתי ייחודי במסגרתו הוא מנסה לסייע לתושבת בת ים חסרת בית המוכרת לרבים בעיר בשם ורד, אותה הכיר עוד כשעבד באחת מהמסעדות בעיר סמוך למקום בו היא נוהגת לשהות ודאג לאוכל עבורה.

 

כך שגיא על המהפך לצד פרויקט הסיוע – "שאר חברי ההרכב מנסים את מזלם בעבודה כזו או אחרת אבל ממש לא מתפרנסים, מכיוון שכולם מוגדרים כעוסק פטור הם לא זכאים לאבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי כמו עובדים שכירים או עצמאים בעלי עסק. כולם מחפשים איך לשרוד את התקופה הזו.  לגבי הפרויקט לסיוע לורד, עד עתה תרמו 3,700 ₪, אנשים מציעים לעזור בתרומות  כספיות, ויש איזו שהיא התעוררות בתודעה לעזור לורד, נשמח שאנשים יפתחו את ליבם וכיסם"

קמפיין איסוף התרומות לורד מתנהל כאן.

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d