דיווח מהשטח
כולל וידאו

האהבה הזאת של עברי לידר

אחרי צמד הופעות להקה באמפי וואהל הגיע עברי לידר לסדרת הופעות אינטימיות בהיכל התרבות, מסע מוזיקלי אינטימי שהוקדש לזכרו של יהונתן פרידג' המנוח.

הפעימות האחרונות בקיץ הנוכחי בסצנת המופעים שנפתחה בהרבה רעש וצלצולים ובעוד יומיים עומדת להיכנס לסגר והסגר והשבתה וכל אותן מילים מכוערות ורעות. תל אביב לא ממש חוגגת, הכניסה הצפונית של חניון כיכר התרבות נעול בשעות הערב, בכלל כניסה פנימה ואתה חונה מבלי צורך לצלול לקומות התחתונות, עולם התרבות לא ממש תוסס בלשון המעטה…

הערב מתקיים המופע השני של הזמר והיוצר עברי לידר באולם ע"ש צוקר בהיכל התרבות של תל אביב, מופע אינטימי, אקוסטי, רק עברי לידר המלווה באריאל טוכמן בגיטרה ועדי גולדשטיין על הפסנתר. הראשון היה בשעות הצהריים, צפויים עוד שלושה מופעים עד הסגר וכולם הוכרזו כסולד אאוט.

הקהל באולם מחולק לקפסולות, ריחוק חברתי, כניסה בסדר מופתי, עמדות אלכוג'ל מפוזרות ברחבי הלובי, כולם ללא יוצא מהכלל עוטים מסיכות פנים, כל הזמן, משמעת.

פרסומת
עברי לידר, אקוסטי בהיכל. צילום יובל אראל
עברי לידר, אקוסטי בהיכל. צילום יובל אראל
אריאל טוכמן, אקוסטי בהיכל. צילום יובל אראל
אריאל טוכמן, אקוסטי בהיכל. צילום יובל אראל
עדי גולדשטיין, אקוסטי בהיכל. צילום יובל אראל
עדי גולדשטיין, אקוסטי בהיכל. צילום יובל אראל

עם עלייתו לבמה, עברי פותח בנגינה על פסנתר הכנף ומספר לקהל שזהו הפסנתר הראשון של היכל התרבות, עוד מהמאה שעברה, ולבטח ראה ושמע הרבה אירועים מיוחדים וחשובים.אחרי פתיחת סולו בשיר "ביום שמש יפה" מצטרפים אל עברי הנגנים והוא מספר לקהל שכבר נמצא בהיכון עם הסמארטפונים כי הערב מוקדש לזכרו של יהונתן פריג' המנוח, הגיטריסט והמוזיקאי שליווה את עברי תקופה ארוכה והלך לעולמו בטרם עת לפני חודשים ספורים.

עברי לידר ועדי גולדשטיין, אקוסטי בהיכל. צילום יובל אראל
עברי לידר ועדי גולדשטיין, אקוסטי בהיכל. צילום יובל אראל
עברי לידר ואריאל טוכמן, אקוסטי בהיכל. צילום יובל אראל
עברי לידר ואריאל טוכמן, אקוסטי בהיכל. צילום יובל אראל

ואכן המופע מותאם להקדשה, השירים הפעם הם שקטים, בלדות אקוסטיות בלי חגיגות של ריקודים, הפופ השמח מפנה את מקומו הערב לשירים הרגועים, עברי מתבלט גם כאן כמגיש מעולה לחומרים שכתב והלחין – "תמיד אהבה", "כמה כוכב", "האהבה הזאת שלנו", "קרוסלה" ועוד נותנים לקהל את תחושת האינטימיות אותה מתבלן עברי עת לעת בפניות ושיחות עם הקהל, מתנצל שלא ניתן לרקוד וכי הערב לא יעלה אף נסיכה על הבמה כדי לבצע עבורה את השיר "נסיכה שלי" במקום זאת הוא פונה לגברים שבאולם לשחרר את הנסיכה שבתוכם גם אם הם סטרייטים כהגדרתו, משתחרר בחלקו האחרון של המופע שנמשך ללא הפסקה וכולל את ההדרן ברצף.

בסופו של מופע, הטעימה הזו האינטימית בנגינה אקוסטית, עם רגעים רבים של עברי על הפסנתר בארבע ידיים או לבד נדמו כארוחת גורמה במסעדת יוקרה, אחרי כל כך הרבה זמן וכאשר אי אפשר לחגוג באולם הראשי של ההיכל ולבטח עדיין לא בקיסריה או ארנה אחרת, התחושה שקיבלנו את המקסימום מעברי לידר הייתה אמיתית וממשית. תודה רבה.
לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה מהמופע

פרסומת

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: