חדשות הסצנהחדשות מקומיותמאמרים חמיםמבזקי מוזיקהמוזיקה בצל מגיפת הקורונה

הצהרות השלטון – אבל לא שמענו ממכם כלום…

לפני זמן קצר הודיעו לשכות ראש הממשלה וכמה משריה על כוונות לסייע לעולמות תוכן ותעשייה שנסגרו, ההצהרות והתגובות

בעקבות פגישת ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בנימין גנץ הבוקר לצד שרי התרבות, התיירות והעבודה עם נציגים מעולמות התיירות, המזון והתרבות הוא שיחרר הצהרה בזו הלשון – ״לא נעסוק בדבר לפני שנדאג לפרנסתכם״.

שר התרבות והספורט חילי טרופר הוסיף הצהרה מטעמו כדלקמן – "הכאב גדול, המצוקה אמיתית. אנחנו מחויבים לפעול בכל הכוח ובכל דרך כדי לסייע לאנשי התרבות והאמנות ובכלל למאות אלפי הישראלים שאיבדו את פרנסתם. אני יוצא מהמפגש עם מחויבות עמוקה לפתרון ולכם״.

בהמשך להודעתו של השר נמסרה הודעה מטעם לשכתו בנוסח הבא – "בהמשך להחלטת קבינט השרים לענייני קורונה בדבר ההגבלות החדשות על התקהלויות במרחב הציבורי, שהתקבלה נוכח העלייה החדה בהיקף התחלואה בנגיף, נבקש להבהיר כי ההגבלות בדבר סגירת אולמות תרבות נכנסות לתוקפן היום, יום שלישי ה-7 ביוני 2020 החל בשעה 14:00 בצהריים. כמו כן, נבקש להבהיר כי ההגבלות החדשות אינן נוגעות למוזיאונים, אשר ימשיכו בשלב זה לפעול כרגיל, בהתאם לכללי "התו הסגול". נבקש לציין כי המשרד ממשיך כל העת לפעול ליצירת מנגנוני תמיכה וסיוע  לעולם התרבות."

פרסומת

ואנחנו? לא שמענו בהצהרות הללו מעבר להבטחות בעלמא שום מתווה אמיתי וכנה בדבר התנעת תהליכים אופרטיביים לפיצוי ושיפוי אנשי עולם התרבות. לא שמענו כל אזכור להזרמת כספים על בסיס חודשי דוגמת דמי האבטלה אותם מקבלים השכירים לעצמאיים הקטנים והפרילנסרים , לא שמענו על כל ניסיון לתקן את העיוות בהתייחסות המדינה באמצעות הביטוח הלאומי ומשרד העבודה בין סוגי העובדים – שכירים, בעלי עסקים, עצמאיים ופרילנסרים.

לא שמענו כל אזכור להזרמת תקציבים שהובטחו רק לפני זמן קצר ו"צביעתם" מחדש למטרות יצירה ועשייה בתחום התרבות המשנה את פניו ממש ברגעים אלו, לא הוצאתם מילה אחת על חידוש פרויקטים לרווחת הציבור ולטובתם הכלכלית של האמנים דוגמת מודל "ישראל מחוברת".

במקום כל הצהרות של נציגי הממשלה שנאחזות באוויר אנו שומעים על הודעות מעוגנות במציאות של מוסדות שלטון מקומי על הקמת ומינוף פרויקטים מעשיים לסיוע לאמנים ואנשי עולם התרבות, ראו עיריית תל אביב והפרויקטים השונים שלה שהוכרזו רק השבוע.

פרסומת

הקיצר, לא שמענו ממכם כלום רציני.

 

תגים

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
Close