חדשות הסצנהחדשות מקומיותמוזיקה בצל מגיפת הקורונה

אנה וולצ'וק ממועדון גאגארין סיימה את שביתת הרעב

אנה וולצ'וק אשר שבתה רעב במשך 9 ימים חוזרת הבוקר לתל אביב כדי להתניע את מועדון גאגארין, כל הפרטים.

כזכור, בעקבות שביתת הרעב והקמת מאהל המחאה של שאול מזרחי בעלי ומנהל מועדון בארבי ליד ביתו של ראש הממשלה בירושלים לפני למעלה משבוע ימים, הצטרפה גם אנה וולצ'וק, בעל ומנהלת מועדון הגאגארין למחאה ופתחה בשביתת רעב באוהל שהקימה בסמוך אליו. לאחר ששאול סיים את אקט המחאה וחזר לביתו, עברה אנה יחד עם שובתים ותומכי המחאה רבים אל גן העצמאות בירושלים שם נאלצה גם להתמודד עם אנשי הפיקוח מטעם העירייה ושוטרי סיור של משטרת מחוז ירושלים שפעלו במקביל כדי להניאה משהייה במקום. אנה קיבלה תמיכה רבה ממוזיקאים ואנשי תעשייה עצמאים רבים.

הבוקר היא הודיעה בעמודה האישי ברשת פייסבוק כי היא מסיימת את שביתת הרעב וחוזרת לתל אביב אל מועדון הגאגארין ולהמשיך את הפעילות במטרה לחזור לשגרת עשייה – " אתמול בלילה, בעזרתו של חבר כנסת אנדרי קרזנר מטעם ישראל ביתינו, עזרו לנו עם סעיף אחד של הדרישות שלנו, לגבי אופן חישוב הפיצויים. ככל הנראה יש גם התקדמות בנושא הארנונה לעסקים שעדיין סגורים. עם זאת,במקום חדשות טובות לגבי מועד הפתיחה, קיבלנו חדשות רעות.אין ריקודים,אין הופעות,גם בישיבה. הצהרה ארוכה של ראש הממשלה, בלי מילה אחת על פיצויים.אולמות אירועים יפתחו, אנחנו לא.אין כרגע גם החלטה על פעימה רביעית או חמישית
אז אני מבינה שהמדינה די הפקירה אותנו כרגע. אני חוזרת לגגארין כדי לנסות לתת לו לשרוד בכל צורה שתתאפשר לי, ואני מפסיקה את שביתת הרעב אחרי 9 ימים ,כי אני הגעתי למצב בריאותי קיצוני וכבר לא יכולה לתפקד קונסטרוקטיבי. אני אמשיך את המאבק בכל שאר האמצעים שביכולתי, אחרי שאקח יום מנוחה. מקווה שהמדינה לא תאלץ אותי לתוך שביתת רעב שנייה…"

 

פרסומת

 

 

 

פרסומת

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: