חדשות בינלאומיותחדשות הסצנה
כולל וידאו

דויד גילמור הדיח את רוג'ר ווטרס מאתר פינק פלויד

דויד גילמור חסם את גישתו של רוג'ר ווטרס מעדכון תכני האתר הרשמי של פינק פלויד

באמצעות סרטון שרוג'ר ווטרס העלה לרשת הוא טוען כי דויד גילמור, חבר להקת פינק פלויד שהתפרקה, מחרים אותו ומונע ממנו גישה לנהל את התכנים באתר הרשמי של הלהקה. לדברי ווטרס – ""שום דבר ממני לא נמצא באתר – דיוויד גילמור מחרים אותי מהאתר, דייוויד חושב שהוא הבעלים של האתר, הוא חושב בגלל שעזבתי את הלהקה בשנת 1985 שהוא הבעלים של פינק פלויד, ושאני לא רלוונטי ושאני צריך לסתום את הפה."

 

כל הקוראים כאן לבטח מודעים לפעילות של רוג'ר ווטרס כנגד הקהל הישראלי כאשר הוא הצטרף בכל לבבו ובכל מאודו לתנועת ה- BDS הקוראת לחרם תרבותי על ישראל. חלק נכבד מהאמנים שרוג'ר ווטרס פנה אליהם בקריאה להחרים את ישראל או שנפנפו אותו לכל הרוחות או שהשתפנו וביטלו את הופעותיהן המתוכננות בישראל

פרסומת

אנחנו כאן יכולים רק להזכיר לרוג'ר ווטרס את מכתבו של האמרגן הישראלי שוקי וייס אליו ולהוסיף על כך ולומר לאדון ווטרס כי לכל דבר יש שכר ועונש, מידה כנגד מידה…

"רוג'ר ווטרס – אתה כזה צבוע. זה לא היה כל כך מזמן שאתה הופעת כאן איתנו בישראל. הופעה מאוד רווחית עבורך, כפי שאנחנו זוכרים. ולכן זה נראה מוזר לראות אותך קורא לכימיקל בראדרס לבטל את הופעתם כאן, ובכך למנוע מהם את הזכויות שאיפשרת לעצמך: הזכות לפגוש את מעריציהם כאן, הזכות לחלוק איתם את המוזיקה שלהם כאן, וכמובן הזכות להתפרנס כמוזיקאי שמופיע מסביב לעולם ומפיץ את המסר שלו. והזכות ללמוד לאורך סיבוב ההופעות – לראות את העולם בעיניהם ולא דרך שטיפת המוח של התעמולה משני הצדדים.

כן, 'הוייב ההיפסטרי של תל אביב הוא בועה'. של שפיות, אהבה, אינטלקט, חמלה, וקהילה. די דומה למה שאולי ניו יורק תהיה באמריקה של טראמפ בעוד כמה שבועות. ובדומה ללונג איילנד, היא נבנתה על השאריות של קהילות (או אולי "שבטים"?) שחיו כאן בעבר. האם אתה חי בלונג איילנד, מר ווטרס? האם תמשיך להופיע בניו יורק אחרי שהנשיא טראמפ יבנה חומה סביב מקסיקו? אנחנו מקווים שכן. בינתיים אנחנו ממשיכים לקרוא לאמנים מסביב לעולם להתחבר עם הקהלים שלהם, לחבר בין אנשים – בשמחה, במחאה, בכעס. יחד. בשלום, שוקי וייס"

 

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: