חדשות הסצנה

הסקסופוניסט פטר ורטהיימר הלך לעולמו

פטר ורטהיימר, המוזיקאי ונגן הג'אז שליווה אמנים רבים בחייו, הלך לעולמו בגיל 73 בעקבות מחלת סרטן, אדר אבישר מספיד

פטר ורטהיימר יליד טרנסילבניה, רומניה, החל לנגן בכינור כבר בגיל 5 בהשפעת אביו שהיה כנר ידוע, אחרי שסיים לימודיו בתחום המוזיקה החל ורטהיימר לנגן מוזיקת ג'אז ומוזיקה קלה בתזמורות שונות, בשנת 1977 עלה לישראל והחל ללוות אמנים רבים ביניהם אילנית, אריק איינשטיין, שלום חנוך, עופרה חזה, יזהר כהן, אריק לביא, להקת הגבעטרון ועוד. פטר ורטהיימר היה מוזיקאי רב תחומי ופעל בשלל סגנונות מוזיקליים – ג'אז, מוזיקת במה, מוזיקת סרטים, מוזיקה לילדים, כלי זמר ומוזיקה קלאסית.

המוזיקאי (ומבקר המוזיקה שלנו) אדר אבישר, מספיד את פטר ורטהיימר:

מעט מאד מוזיקאים שעוד בימי חייהם הצליחו להטביע חותם על עולם המוסיקה. כאלה שכשאתה שומע את הצליל הראשון של נגינתם באמצע הלילה אתה יודע שזה הם בודאות. פטר ורטהיימר השתייך ללא ספק לאותה חבורה מצומצמת אך מכובדת של מוסיקאים – בעיקר בגלל שנגינת הסקסופון שלו ביטאה באופן מדוייק את אישיותו הססגונית, את ההומור המטורף של האיש גדל המימדים הזה ואת היות "הענק הרך" במלוא מובן המילה.

התמזל מזלי ופטר היה חבר מלא בהרכב הקבוע שייסדתי בתחילת שנות ה -80 שהווה את הגרעין של המוסיקאים שנטלו חלק בג'אמ סשנים השבועיים שאירגנתי בקולנוע דן.

ביחד עם כל הגדולים באמת, ביניהם חיים רומנו, ז'אן פול זימבריס, מיקי שביב, אלון הילל, מוטי דיכנה, יאיר מיכאלי, יוסי פיין, צ'רציל, משה לוי, אלון אולארצ'יק ורבים וטובים אחרים אירחנו אגדות כאלווין לי, חברי להקת ואן דר גראף, "המקוננים" ועוד.

פטר דאג להגיע למרבית הג'אמים, כשהוא מביא איתו את הכישרון הנדיר ואת היותו חיית במה ש"הרימה" כל ערב, גם כשהיה מדובר בשעות הקטנות של הלילה, או ליתר דיוק השעות המוקדמות של הבוקר.

כוסית וודקה קטנה, חיוך ממזרי, והסקסופון האגדי של פטר היה מקים על הרגליים גם את אלה שכבר היו לגמרי מסטולים (מיין ומחומרים אחרים שאיפיינו מאד את קולנוע דן).

לעיתים קרובות היינו עולים לבמה בלי שמץ של מושג מה ננגן, אחר שמיצינו את כל רשימת גרסאות הכיסוי והבלוזים הסטנדרטיים, ואז… כמו במטה של קסם פטר היה מתחיל פראזה וצועק כולם לה במול מאג'ור, וזהו – החגיגה הייתה מתחילה, במיוחד שאשתו המנוחה, עד לב, שחקנית הבימה, הייתה מצטרפת אלינו על הבמה.

בפעם האחרונה שדיברנו, העלתי את האפשרות שפטר יקח חלק בסימפוניית הרוק שאני מקליט ושבו נוטלים חלק חברים קרובים שהשפיעו עלי כמוסיקאי וכאדם, בניהם – ירון גרשובסקי, טל ברגמן, איתמר בן יקיר, נועם רפפורט, יוסי פיין וכמובן שותפי המוסיקלי בארבעים השנים האחרונות – חיים רומנו. בזמן שיחתנו לא ידעתי שפטר חלה, עובדה שנודעה לי מאחור יותר.

פטר, "התחמק" בעדינות, הסביר שיש לו "מחוייבויות מקצועיות רבות" ןשהוא רוצה להקדיש לעניין את מלוא תשומת הלב. העלנו זיכרונות מתקופת הזוהר של סוף שנות ה – 70 וקבענו שוב לדבר "מתישהו".

ה"מתישהו" הזה לעולם כבר לא יגיע… והכאב גדול מאד.

קטעי וידאו נדירים מאחד הג'אמים עם פטר ורטהיימר בקולנוע דן אי שם בשנות השמונים(מהאוסף של אדר אבישר):

כאמור הבוקר הוא הלך לעולמו בביתו בעקבות מחלת הסרטן ממנה סבל והוא בן 73 במותו. מחר יובא למנוחת עולמים בבית העלמין בהרצליה.

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: