חדשות הסצנהמאמרים חמים
כולל וידאו

פרויקט מיליון הגיטרות של דיויד ברוזה

כך דואג דיויד ברוזה לקדם ולפתח ילדים באזורים נידחים ברחבי העולם – באמצעות גיטרות, גיבורי גיטרה הלכה למעשה, כל הפרטים.

על דיויד ברוזה באמת שאין צורך להרחיב את השיח, ברוזה הוא מוזיקאי, מלחין, זמר ישראלי המוכר ברחבי העולם בזכות צלילי הגיטרה שלו, להיטיו "שיר אהבה בדואי", "יהיה טוב", "האשה שאיתי", "סיגליות", "מתחת לשמיים" ואחרים כבר הפכו לנכס צאן ברזל בפס הקול הישראלי, גם הפרויקט שלו לחיבור לבבות ויצירת דיאלוג בין העמים בארץ שתועד במסגרת הסרט –  East Jerusalem West Jerusalem נחשף להמונים. כעת מרכז ברוזה את מאמציו בפרויקט חדש.

פרויקט מיליון הגיטרות. צילום יובל אראל
פרויקט מיליון הגיטרות. צילום יובל אראל

מיליון גיטרות – One Million Guitars הנו פרויקט שנולד ביוזמתו של המוזיקאי, המלחין והגיטריסט המוכר ברחבי העולם דיויד ברוזה אשר הקים ביחד עם אריק בלנד ועידו סגל עמותה במימון תרומות נדבנים שמטרתה קידום המוזיקה בארץ ובעולם באמצעות מודל חינוכי – הנגשת לימודי גיטרה לילדים מאזורים נידחים בעולם או חברות מיעוטים בארץ – זאת בסיוע עמותת פוליפוני מנצרת.

דיויד ברוזה ושמוליק בודגוב. צילום יובל אראל
דיויד ברוזה ושמוליק בודגוב. צילום יובל אראל

המוזיקאי ואיש התעשייה שמוליק בודגוב נטל חלק בעיצוב גיטרה אקוסטית המותאמת לידיו של ילד כבן 8 אך ברמת גימור שתשמור על מבנה הגיטרה לזמן ארוך, חלק מהעיצוב של הגיטרה הייחודי מתבטא בפתח תיבת התהודה המעוצב בצורת לב, וחותמת ייחודית עם הסלוגן – One Million Guitars על גבי הגיטרה. המטרה של העמותה להגיע לייצור של מיליון גיטרות שיסופקו לכיתות לימוד ובתי ספר למוזיקה באזורים נחשלים על מנת להעצים את הילדים ובני הנוער.

פרסומת

לפי דבריו של ברוזה חלק מהרעיון הנו להעניק את הגיטרה לילדים לצמיתות לאחר שיסיימו שנתיים מלאות של התמדה בלימודי הנגינה.

לרעיון יוצא הדופן הזה כבר הצטרפו אנשי מוזיקה ידועים החל באל.אל קול ג'יי, אד אובריין מרדיוהד, קריסי טיגן וחברת התקשורת ויאקום.

פרסומת
פרויקט מיליון הגיטרות. צילום יובל אראל
פרויקט מיליון הגיטרות. צילום יובל אראל

הבוקר ארח דיויד ברוזה מספר אנשי תקשורת והציג את הפרויקט ושותפיו לדרך, יש גם סשן נגינה לקינוח…

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: