דיווח מהשטח
כולל וידאו

הו, תן לו כח…

אריאל זילבר מעיף את מועדון זאפה לשמיים, איזו חגיגה, צלמנו מוטי קמחי הספיק להגיע לשעה של שירים שלא נס ליחם, למרות הפוליטיקה שמסביב.

כאשר מוטי קמחי שלח לי תצלום מהוועידה המי יודע כמה של אחת מהמפלגות היותר גדולות שמנסות לשבור את המאזן כמה שעות לפני המופע הצפוי של אריאל זילבר בסניף התל אביבי של רשת מועדוני זאפה לבי נחמץ, אין זו הפעם הראשונה שקמחי מתכנן להגיע להופעה והפוליטיקה מחליטה אחרת. אבל בליל חמישי הדברים דווקא עבדו לטובתו, הכנס הסתיים די מהר ונותר מספיק זמן כדי למהר ולהגיע לרמת החייל. אז יש לנו רפורטז'ה של תמונות….

המופע היה מה שקרוי בתעשייה, כרוניקה, מופע שגרתי בהחלט, לא הכרזה על שיר חדש, לא השקת אלבום ולא יציאה לסבב בינלאומי עם אמן אחר, פשוט מופע של אמן אהוב ומוערך שממשיך ליצור ולחדש, בפני הקהל שמבלה בתל אביב. פשוט מופע שהוכרז סולד אאוט כמו קודמיו ולבטח גם אלו שיבואו אחריו, אמן!

על אריאל זילבר אין צורך להרחיב, הוא נחשב ובצדק לאחד מעמודי התווך של הזמר הישראלי, בנם של ברכה צפירה ובן עמי זילבר, אמנים בפני עצמם, חוזר לארץ מצרפת בתחילת שנות השבעים עם השיר "קולנוע במקום" ומציב רף חדש בשדות הפזמונאות המקומית, מי שהיה חבר בלהקת תמוז המיתולוגית, ולאחר פירוקה המשיך ליצור ולשיר להיטים רבים, ואף מילה נוספת על פוליטיקה כאן.

פרסומת

בהגדרת האירוע נרשם כי – "במופע מבצע זילבר את השירים מהאלבום האחרון שהפכו ללהיטי רדיו: מישהו, הלוואתי ויכולתי ,לאן פנתה אהבתנו לצד קלאסיקות הענק שנצברו לאורך הקריירה: ככה את רצית אותי, שמש שמש, הולך בטל, ואיך שלא, אני שוכב לי על הגב, ברוש, אגדה יפנית, בטי בם, רוצי שמוליק, חבר בחברה להגנת הטבע ועוד ועוד…"

אז בעצם זה מה שהיה שם, אריאל זילבר שר ומנגן על הפסנתר החשמלי, מלווה בהרכב הנגנים שכלל את שי ליבוביץ' בגיטרה חשמלית שירות, שלומי מנצור בגיטרת בס ושירות, אבנר קלמר בכינור וגילי ליבוביץ' על התופים ושירות.

המופע הבא של אריאל זילבר יתקיים בתאריך 20 בפברואר במועדון גריי ביהוד. כאן הכרטיסים.

פרסומת

רגעים קצרים מתוך השירים 

 

 

 

מפגשים קודמים באתר…

המיטב של המלך והפסנתר…

מה שיותר עמוק…

קולנוע במקום

 

 

תגים

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
Close