חדשות הסצנהמבזקי מוזיקה

המוזיקאית קרן אן זכתה בפרס Sacem הצרפתי

קרן אן, אחת מהזמרות והיוצרות האהובות גם בישראל וגם בצרפת, זכתה בפרס המקבילה הצרפתית לאקו"ם, כל הפרטים.

Sacem, המקבילה הצרפתית לאקו"ם העניקה אמש את הפרס הגדול לשירה הצרפתית ליוצרת והמוזיקאית קרן אן. גם אנחנו מצטרפים לברכות.

ואלו נימוקי וועדת הפרס:

Keren Ann s’est hissée au rang des références de la chanson française, et ce même lorsqu’elle

choisit de s’exprimer dans la langue de Shakespeare. La chanteuse aux origines métissées

(israélienne, néerlandaise et française) poursuit une carrière aussi discrète que flamboyante.

Même si son amour pour la musique a débuté bien plus tôt, c’est en 2000, à l’orée

d’un millénaire qu’elle ne savait pas encore si prometteur, que Keren Ann a joué gros.

Tout d’abord avec un premier album, La biographie de Luka Philipsen, écrit et composé,

en partie, avec Benjamin Biolay; puis avec l’album qui relancera la carrière d’Henri Salvador,

Chambre avec vue, qu’elle co-écrit, toujours avec son ami Biolay. Le succès – du single

Jardin d’hiver notamment – est retentissant et Keren Ann se révèle merveilleusement

en solo par la suite, sur plusieurs albums chantés en anglais ou en français. En 2019, Bleue,

son huitième disque, revêt un écrin délicat, où la mélancolie se libère de chaque pore

de ses chansons. Qu’elle œuvre pour elle-même ou pour les autres, Keren Ann n’est jamais

aussi à l’aise que dans l’expression des sentiments, ornée d’arrangements pop-folk, sur

lesquels sa voix haute et susurrante impose une patte si particulière. Depuis près de vingt

ans, elle réunit avec une aisance évidente les couleurs mélodiques d’une chanson française

toute «gainsbourienne» et une modernité dans les orchestrations et la production

à la fois élégante et réjouissante

 

תגים

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין

Close
Back to top button
Close