קליפים חדשים

הפיל הכחול – שיר לי

לירון אטיה, הוא בעצם הפיל הכחול, משיק שיר חדש "שיר לי", לזכור את זה כשהכל טוב זה קל, אבל לזכור את זה כשקשה... זה כבר משהו אחר

עם יציאתו של שירו החדש "שיר לי" משחרר לירון אטיה, היוצר והמבצע ומי שבעצם "הפיל הכחול" הוא ההרכב הקיים סביבו את ההצהרה הבאה, מזכיר לכולם את סיפור חייו: "שיר חדש, קליפ חדש. אני ממש זוכר את עצמי בגיל 17, לפני התאונה והכל. אני זוכר בעיקר כמה כוח נפשי היה לי, זוכר שהרגשתי חזק מול כל צרה שלא תבוא, היה בי כוח להתמודד עם הכל ולא פחדתי מכלום – מכור לאדרנלין ולכל דבר ששם אותי על הקצה. לא פחדתי להיכנס לבד לים בשיא החורף כשהגלים היו ענקיים והרוח מנסה לשבור שיאים, לא פחדתי לקפוץ 10 מדרגות עם הסקייטבורד ולשבור את היד ולא פחדתי לעשות את זה שוב כשהיא החלימה. ספק אומץ, ספק טיפשות של גיל 17.

ואז החיים החליטו לבדוק אותי. בגיל 18 הגיעה תאונת הסנובורד ששינתה לי את החיים, פתאום כסא גלגלים, פרידה מכל מה שהיה לפני, מהגוף, מהים, מהחיים כפי שהכרתי אותם. מבול של צרות, חטפתי מכה, ועוד אחת, ועוד 500, כל-כך הרבה דברים להתמודד איתם – כל החברים מתגייסים לצבא, מחליפים חוויות, משתחררים, טסים לבד לחו״ל לטיול הגדול, מספרים לי על בנות שהכירו באיזה פאב בקצה השני של העולם, מתחילים ללמוד… ואני? מה איתי? ממש הרגשתי איך לאט לאט נגמר לי הכח, כמו סוללה שמתרוקנת. היו ימים שהרגשתי ש״אם עוד משהו אחד משתבש לי… זהו, אני גמור״. איפה הילד האמיץ ההוא?

לפני בערך 6 שנים הלב שלי נרגע, אחרי דרך ארוכה, נראה לי שבסוף מה שהציל אותי הוא שכל התפיסה שלי לגבי המושג ״פחד״ השתנתה. אם פעם חשבתי שלהיות אמיץ משמעו לא לפחד, היום אני מבין שאומץ משמעו כן לפחד, ובכל זאת לעשות את מה שמפחיד אותי. זה אומץ אמיתי. עם הזמן גם הבנתי דבר מאוד חשוב והוא שבסוף, אף אחד לא יכול לעזור לי חוץ ממני. אני היחיד שאחראי עליי, אני זה שמחליט אם יהיה לי טוב, או רע, אני היחיד שיכול להציל אותי. אני רק צריך להזכיר את זה לעצמי כשמגיעים העננים. אין בעיה. יש בעיה. כי לזכור את זה כשהכל טוב זה קל, אבל לזכור את זה כשקשה… זה כבר משהו אחר.

אז כתבתי את השיר הזה, וקראתי לו ״שיר לי״. והוא כאן מעכשיו כדי להזכיר גם בימים הקשים את מה שכל-כך קל לשכוח. את השיר הבא אני מקדיש לכם, בתקווה גדולה… שתקדישו אותו לעצמכם. אז איפה הילד האמיץ ההוא? הוא עדיין כאן, שר לי. אנחנו סלע מול הרוח.

השתתפו בקליפ ושרו לעצמם מכל הלב: Tal LeibovitzShalev AharonGilad LeviMichal ZandaniAsher Leibovitz, אלון ליבוביץ', Vered DekelLihi BenjaminMiri GohbergBen KonsolosYahel YakovTomer Levine ו-Daniel Sun Krief.

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: