כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

חדשות הסצנה

יגאל בשן הלך לעולמו

הזמר, מלחין והשחקן יגאל בשן הלך לעולמו בביתו בתל אביב, צוות רפואי שהוזעק לביתו קבע את מותו. 

יגאל בשן. צילום יובל אראל
יגאל בשן. צילום יובל אראל

יגאל בשן (שם משפחתו המקורי בשארי) נולד בתאריך 11 בספטמבר 1950 במושב נחלת יהודה לציונה ויוסף בשארי, ילידי הארץ ממוצא תימני. כבר מגיל צעיר אהב לשיר ולנגן בגיטרה. בתיכון למד בבית הספר לאמנויות רננים שבתל אביב.

זכיתי ללוות את יגאל בשן כצלם ומסקר לפני מספר שנים באחד מה"קמבקים"שלו לבמה כשהוא מוקף בקהל מעריצים ובמיוחד מעריצות שידעו כל מילה וצליל בשיריו הרבים הכל כך מוכרים.

את רשמי מהופעותיו פרסמתי כאן וכאן.

בשנת 2016 הוענק ליגאל בשן פרס על מפעל חיים על שם נעמי שמר מאת אקו"ם, כך כתבו חברי הווועדה על ההחלטה לתת את הפרס: זכות גדולה נתנה השנה לוועדה לבחור באמן יוצר ומבצע מהגדולים ביותר שיש בארץ- יגאל בשן. הקריירה הארוכה ושיריו היפים הם חלק מכובד וחשוב בפס הקול הישראלי. רבים משיריו מושרים בפי דורות של אוהבי זמר עברי, גם ובעיקר בפי הדור הצעיר- הוכחה לגדולתו של יגאל כיוצר ייחודי שכותב שירים שיישארו לנצח בפנתיאון השירה הישראלי. ״קפה אצל ברטה״ ״יש לי ציפור קטנה בלב״ ״אהבת הדסה״ ״ודוד יפה עיניים״ ״תן לי״ ״כוכבים לא משקרים״ הם רק חלק קטן מרשימה ארוכה של להיטים המנונים שמושרים בפי כול. כאמן יוצר הכתיבה של יגאל לרוב נגעה בשילוב של בין מזרח למערב, מהראשונים שהמציאו בעצם את הסגנון הישראלי החדש – משנות השישים ועד היום. יגאל בשן נמצא על הבמות מגיל 15 ושיריו היפים בקולו המיוחד הם פס קול שלם שמלווה אותנו מאז ועד היום. תודה לך יגאל בשן – בשם כול חברי אקו״ם ובשם כול אוהבי הזמר העברי- על תרומתך האדירה לתרבות הישראלית.

לחצו לעיון בביוגרפיה המלאה כפי שהתפרסמה בוויקיפדיה

רגעים שמחים עם יגאל כפי שתועדו במצלמת הבלוג

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

2 תגובות

  1. אכן כן טרגדיה ,,,, עצוב מאוווד ,,,, יגאל היה זמר אהוב עלי מאווווד עוד מהיותי ילדה קטנה ,,, יהי זכרו ברוך

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא