כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

קח תן…

המופע של הרכב האוונט גארד האוקראיני DakhaBrakha במועדון בארבי, חמישי, 03.05.2018. השדרן והעורך המוסיקלי המיתולוגי טוני פיין הגיח לעולם של ארט מסוג אחר, רפורטז'ה.

DakhaBrakha at Barby Tel Aviv. צילום: טוני פיין

תאטרליות, מוזיקה בלתי מתחנפת ואמנים שלוקחים את יצירתם למחוזות של בלגן מתוכנן מראש אך מאבד שליטה, אלו הקווים המנחים אם אפשר להנחות יצירות שכאלו, במופע של ההרכב האוקראיני DakhaBrakha אשר נוצר כתולדה מאקט תאטרון במסגרת מרכז קייב לאומנות בידי ולאדיסלב טרויצקי, במאי אוונגרדי שחיבר בין ויז'ואליה הכוללת ביגוד סמי אתני אותנטי הקורץ לעבר של עממי אוקראינה לבין שירה ונגינה המרמזות על סוג של פולחן עממי שבטי במהותו.

החיבורים הללו שנשפכים מעל הבמה במעין פסיכדליה מטמטמת חושים במובן הטוב שבה, עושים את המופע של DakhaBrakha לחוויה בחתי נשכחת, ההרכב ששמו נגזר מצמד מושגים בשפה האוקראינית העתיקה – לתת, לקחת, או מה שקרוי בתל אביבית "קח תן" הספיק להרשים קהל חובבי מוסיקה בפסטיבלים הכי נחשבים ברחבי העולם ואמש הוא נחת בתל אביב במסגרת סבב הופעות בעקבות אלבומם האחרון.

כאשר מארקו הלינביץ, אולנה ציבולסה,  ונינה הרנטסקה (אירנה קובלנו החברה הרביעית בהרכב לא הגיעה…) הגישו לקהל שמילא את מועדון בארבי עד תום (סולד אאוט) את חומרי המוזיקה שלהם היה מדובר בחוויה מסוג אחר.

טוני פיין יצא לטעום את האוונט גארד האוקראיני והביא את המראות והקולות, כך טוני מסכם את המופע – "מבחינתי עבור הפעם הראשונה שלהם בארץ הם קיבלו ממני דוז פואה, אני מאמין שהם יחזרו לכאן שוב".

 

טוני פיין

אנטוני "טוני" פָיין היה עורך מוזיקלי, מפיק תוכניות רדיו ושדרן רדיו ישראלי ב"קול ישראל" במשך ארבעים שנה. ערך והפיק תוכניות מוזיקה רבות ברשת ג', ובהמשך מונה לעורך האחראי של התחנה. מ-1978 עד 1995 היה העורך והמפיק של תוכנית הרדיו הפופולרית "חדש, חדיש ומחודש", בהגשת שוש עטרי, מ-2009 החל לערוך ולהגיש תוכנית רדיו יומית לצד עופר נחשון, "באוויר", בה מושמעים שירים ישראלים חדשים ומתארחים אישים שונים באולפן. לאחר מכן ערך פיין את התוכנית, שהגישה רויטל עמית. פרש בשנת 2016 ומאז הוא פעיל במסגרת הבלוג.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא