כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

זריחתה של השמש

מופע השקת האלבום הרביעי של גיא ויהל "השמש תזרח" במועדון התאטרון ביפו, ליל חמישי, 08.02.2018, נכח תיעד ומדווח – יובל אראל. וידאו – אדוה אראל.

גיא ויהל, מועדון התאטרון. צילום: יובל אראל

כאמור זהו אלבומם הרביעי של יהל דורון וגיא מנטש או כפי שהם מכונים באופן רשמי "גיא ויהל". זו הזדמנות נוספת לחזור כמה שנים לאחור, ליתר דיוק שבע שנים, קיץ 2011, זמן קצר לאחר שהשתחררתי מאשפוז ממושך בעקבות תאונה קשה, ביציאה הראשונה שלי שוב להופעות אני מגיע לקונטיינר בנמל יפו למופע של הרכב צעיר בשם Revelday המונהג בידי גיא ויהל ועימם נגנים נוספים, מגישים שירים מקוריים וגרסאות כיסוי בסגנון רוק אלטרנטיבי בריטי עשיר בגיטרות ומלודיות קוליות, הרושם המצוין שהם הותירו נותר חרוט בזיכרוני עד היום.

מאז המשכתי לעקוב באדיקות אחר פעילותם ויצירתם המוזיקלית, בהמשך כצמד "גיא ויהל", חשיפה בתוכנית הריאליטי המוסיקלית The Voice בעונתה הראשונה, להיחשף לציבור רחב ולהתברג היטב בשדרת המיינסטרים של המוזיקה הישראלית כאשר הם משמרים את הצליל הייחודי שלהם המורכב מהשפעות מוזיקליות מעבר לים העוטפים טקסטים מלנכו – רומנטיים בעברית, מתכון בדוק להצלחה.

אמש הגעתי כאמור למופע השקתו של האלבום האחרון "השמש תזרח" הכולל שמונה שירים אותם השניים כתבו, כשהם מצרפים את המוזיקאי דן תורן לליטושם הסופי והתקני של הטקסטים, והלחינו בהפקתו של ג'וני גולדשטיין, מתוכו הם הספיקו לשחרר על הדרך מספר סינגלים שהפכו ללהיטים – שיר הנושא "השמש תזרח", "אל תעשי מזה עניין" וכמובן הלהיט המצוין "הכל יכול לקרות" שמספר בקליפת אגוז את סיפור ילדותם בפנימייה.

מעט אחרי השעה עשר בערב, אל מול מועדון עמוס במעריצים ובמיוחד במעריצות, הופיעו גיא מנטש ויהל דורון המלווים בצמד הנגנים צוק דבוסק בגיטרת בס ושי ברוך על התופים, כשהם מגישים שורה ארוכה של שירים, להיטים, משלל האלבומים שלהם וכמה גרסאות כיסוי שהם אוהבים במיוחד באירוח לוהט ומעלה צחוק של רד אורבך, הבובה המאוד חסרת רסן מהרכב הבובות "רד בנד" המופעלת בידי אורי פפר המוכשר, לשמחתם של מאות הצופים והצופות, אולם לטעמי האישי הייתי מעדיף כי הצמד יארח את בנות זוגם, מוכשרות לא פחות, מרינה של גיא ונעמה של יהל, לביצועים משותפים של חומרים שלהן לצד דואט מרובע שלהם יחדיו לאחר משירי הצמד.

המופע על הבמה נעטף מעבר לסאונד המצוין שהצמד יוצר גם בפרויקט תאורה המעשיר את החוויה והיווה שעה ומחצה של תענוג מוזיקלי מלא בדרמה, רומנטיקה אבודה וקצב מלא חיים.

דווקא כמה רגעים בודדים במהלכו של המופע בו הגישו גיא ויהל מוזיקה אקוסטית והיוו מעין אתנחתא העלו מבחינתי את סף הריגוש והחיבור היותר אישי עם הקהל, הזכירו לי את מופע השקת האלבום הקודם "שמיים בוערים" שהתקיים באותו מקום לפני למעלה משנתיים במהלכו הם הפתיעו את הקהל כאשר ירדו אל האולם לביצוע אקוסטי של השיר "בואי אהבה" יוצרים תחושת קשר אינטימית עם הקהל הרב, הפעם הביצוע הזה נותר לפרק ההדרן ומעל הבמה.

כן, למרות הגרנדיוזיות והעושר של הצבעים, האורות והצלילים, אני סבור שהחוזקה של גיא ויהל כאמנים יוצרים ומבצעים טמונה דווקא באותם רגעים אינטימיים, מהם הייתי רוצה לטעום ולחוות יותר, פעם הבאה, בהזדמנות נוספת.

ליין אפ המופע: מרוב אושר, תאמין, ארבעים שקיעות, השמש תזרח, הכל יכול לקרות, יהיה טוב, להציל אותי, לא לקחת כלום, do I wanna know , Sex on , Crazy , שמים בוערים , סעי לבד, היא לא רוצה לחזור, אל תעשי מזה עניין, בא לי לדבר.

הדרן: בואי אהבה, תראי אני אוהב, רצים באוויר.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא