סיקור הופעות

הילולה בקונטיינר… RevelDay

הופעה לילית של הרכב האינדי הטרי RevelDay בקונטיינר בנמל יפו, יום רביעי 17.08.2011 22:00, חגיגה במיטבה, היה, לגם, טבל, צילם ומחא כף – יובל אראל.

יום ההילולה...RevelDay. צילום: יובל אראל
יום ההילולה…RevelDay. צילום: יובל אראל

זוהי מעין סגירת חוב…לפני מספר שבועות, בעת שהייתי מאושפז בבית חולים אחרי תאונת דרכים שריסקה את עצמותי זכיתי למספר ביקורים של שרון עובדיה מאתר "חדשות המוסיקה", באחד הביקורים הביא לי שרון כמה תקליטורי מוסיקה חדשים מההשקות האחרונות, ביניהם את אלבום הבכורה של ההרכב החדש RevelDay, את מופע ההשקה החגיגי של האלבום פספסתי, באותו ערב ביקרתי בהופעה של חבורת אטומיק וחברים בקפה ביאליק.

האמת שהרבה לעשות לא היה לי בזמן האשפוז, למעט פיזיותרפיה וצפייה בסרטים..ניצלתי את ההזדמנות להאזין לאלבום ולהפכו מלמעלה ומלמטה. גיליתי עולם עשיר של צלילים בועטים אך יחד עם זאת מלודים, שירים הנעים בין סגנונות שונים – רוק אקלקטי משובח באנגלית.

מסתבר שחברי ההרכב, יהל דורון וגיא מנטש, נפגשו בגיל 12 בפנימיית הדסים והפכו לחברים טובים ושותפים מוזיקליים, כאשר בשנים האחרונות הספיקו לעבוד עם האמנים המובילים בעולם המוזיקה המקומי אם בתחום ההקלטות והמיקס (נורית גלרון, שלומי שבן, אייל גולן), אם בנגינה (שחר אבן צור, אורי בנאי, ניר פרידמן) ואם בהלחנה (הראל סקעת, מירי מסיקה, דיאנה גולב (.

אל ההרכב הצעיר והבועט מצטרפים בהקלטת האלבום כמה אמנים – שחר אבן צור בתופים, דן זלטון בגיטרה בס, דניאלה שמר בצ'לו. המוזיקה שלהם היא בסגנון פופ-רוק מגניב, ומתכתבת לכל אורכה עם גבולות המיינסטרים. השירים הנחמדים בשפה האנגלית הנם בעלי פוטנציאל להצלחה, אלבום הבכורה הנושא את שם ההרכב, הוא אלבום רוק הנע בין עולמות שונים – בין הבריטי לאמריקאי, בין האקוסטי לבועט – החושף את יהל וגיא כמוזיקאים מוכשרים, רעננים ומלאי השראה.

אמש, במזח הדייגים של נמל יפו האורות דלקו בקונטיינר, בחוץ השולחנות היו עמוסים בקהל שביקש להתרענן בבריזה הנעימה מהים באמצע אוגוסט חם ולח. בפנים הספקתי לתפוס מיקום מצויין ליד השולחן \ מערם משטחי סוורים אל מול הבמה, את הזמן הקצר טרום ההופעה הספקנו להעביר על סלט עגבניות מתובל בשום ופטרוזיליה לצד לחם הבית ורוטב בלסמי…

מאחורינו ישבו, עמדו כמה עשרות צעירים שככל הנראה היוו את קהל החברים ואוהדים של ההרכב, כאן אני צריך לעשות אתנחתא קצרצרה ולציין לשבח את מנהלי הקונטיינר שהשכילו לשלב בימי השבוע שלל הופעות מגוונות פתוחות לקהל ללא תשלום, שיטה הקיימת במקום מאז פתיחתו בהצהרתו כמקום של מאכלי ים, שתייה טובה ואומנות.

גיא ויהל על בימת הקונטיינר. צילום: יובל אראל
גיא ויהל על בימת הקונטיינר. צילום: יובל אראל

כאשר החלה ההופעה הבנתי מיד, הם נשמעים פי אלף יותר טוב על הבמה, חי, ללא מתווך דיגיטלי, רועשים ורוחשים אל מול העיניים, יהל וגיא סומנו מייד כמובילים, בשירה המשולבת, בגיטרות השונות, ידעו לפרגן האחד לשני במוסיקה, שני החברים הנוספים בהרכב ציקי לאור בגיטרת בס ושירה ורן יעקובוביץ’ על התופים ומחשב לבושים בחולצות פסים משל היו אסירים בכלא עתיק באוסטרליה היוו את חטיבת הקצב של ההרכב ושמרו על המסגרת.

אני חייב לציין, גיא, בחולצה לבנה, בלורית שיער ועיניים תכולות, הזמר שמוביל של ההרכב, חזר והזכיר לי את צביקה לורבר מההרכב צביקה פורס, הן בדמיון הוויזואלי החיצוני והן בשירה, העומק המתרגש אל מול הצלילים, העלייה הדרמטית בטונים בתזמון הנכון. וכן יהל מולו ידע להוביל את הגיטרות ואף לפצוח בקטעי סולו פרועים ורועשים במהלך ההופעה, הכל נשמע הרמוני ויחד עם זאת פרוע ומשתולל.

אכן השילוב בין שירי ההרכב ולבין גרסאות הכיסוי שביצעו לכמה וכמה שירים במהלך המופע היה מוצלח והעשיר את המופע, הצביע על הכיוון הנכון של ההרכב הקורץ לעבר העולם הרחב.. היה שווה ומרענן, מחאנו כף.

ואתם, אם טרם צפיתם והאזנתם ללהקה, הם יופיעו בתיאטרון תמונע בתאריך 16.09.2011.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע בקונטיינר

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150281371184654.350560.721654653&l=03b5becd89&type=1

כמה שירים מהמופע כפי שנקלטו בעין המסרטה

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: