מופע השקת אלבום הבכורה של ליאור הולצר "זקנות מדברות על ספורט", מוצ"ש 03.02.2018 מועדון לבונטין 7, שי שיר וטלי ספיר נשלחו לחוות את המופע עבורכם.
במוצ"ש האחרון ירדנו למרתף של לבונטין 7בשביל לראות ולשמוע את ליאור הולצר, שהשיק את אלבומו "זקנות מדברות על ספורט".
בקהל פגשנו במקרה את דודתו של ליאור, אשר הסגירה את גילו הצעיר. 24 בלבד, כותב ומלחין את שיריו.
עם גיטרות ותופים, חולצת זהב עם נצנצים ולוק של כוכב רוק, עלו ליאור הולצר ולהקתו (זיו זק – בס, קולות והפקה מוזיקלית, ליאב גרימברג – גיטרה חשמלית, יוני כהן – תופים) לבמה ונתנו הופעת רוק! כמו במכונת זמן, נזרקנו לתחילת שנות התשעים, לרוקסן, כשהרוק היה עשוי מגיטרות.
ופתאום, בטיולנו בזמן, עלה לבמה רם אוריון (נושאי הגבעת, תרי זוזי ועוד)עניו, ביישן וצנוע, מלא בערימות של קסם אישי, ליווה בשירה וגיטרה את ליאור. הם בצעו את "קשיים בנשימה" של ליאור, שלגמרי נשמע כמו משהו שנושאי המגבעת היו שרים. לאחר מכן בצעו את "נצחון" שלחלוטין נשמע כמו משהו שליאור היה מבצע.
ליאור, מעבר ליכולותיו המוזיקליות, דאג לשמור על קשר עם הקהל ולדרוש בשלומו בין השירים. בתמורה, הקהל הצעיר שמילא את המקום, השיב באהבה ושר יחד עם ליאור את המילים.
אורחו השני של ליאור, עלה עם סוודר וסניקרס. תחפושת ה"נורמאליות" לא הצליחה להסוות את האישיות הצבעונית ושמה יובל מנדלסון, המסתתרת תחתיה. כל שדרוש הוא מבטו מלא ההבעה של יובל, כדי להבין שיש פה עסק עם קומיקאי.
הם ביצעו יחד את "אותה הנקודה" המצויין של ליאור. האקורדים והסאונד הזכירו לי את פאלפ ואז פתאום את רדיו האד ושוב, הבריטפופ של שנות התשעים, העשור המוזיקלי הנהדר הזה.
בביצוע השיר "מרלין מונרו" של יובל מנדלסון, ליאור העמיד את שרירי הרוקסטאר שלו במבחן וירד אל הקהל. לאחר מכן, סיפר שבעבר, כשחימם את מנדלסון בהופעה, מנדלסון אמר "אתה, אתה בן זונה גדול!" . אנחנו נוטים להסכים עם אמרה זו.
ליאור סיים עם "יהיה בסדר". רוק פשוט, עם כמה אקורדים שמחים ומלודיה שכיף לשיר. כנאמר-הגאונות היא בפשטות.
קיבלנו ערב של רוק, עם קצת גלאם, קצת בריטפופ והרבה כישרון. קול עדין עם הרבה עוצמה.
אז מי אמר שהרוק מת? הנה האלבום להאזנה.
קטעי וידאו מהמופע, צילום שי שיר
איזה מלך ינעל שורלק