דיווח מהשטח

זוכר ולא שוכח – יהודה פוליקר

יהודה פוליקר מציין 30 שנה ליציאת אלבום המופת "אפר ואבק", היכל התרבות תל אביב, חמישי, 01.02.2018. השדרן והעורך המוזיקלי המיתולוגי טוני פיין מביא את המראות, רפורטז'ה.

פוליקר, אפר ואבק. צילום: טוני פיין

שלושים שנה אחרי יציאתו של האלבום "אפר ואבק" הכולל תריסר שירים אשר יהודה פוליקר ושותפו ליצירה יעקב גלעד יצרו כנרטיב המתעד את חייהם של בני דור ניצולי השואה לוקח יהודה פוליקר את שירי האלבום לצד כמה מלהיטיו הגדולים ביותר ומגיע לבמה של היכל התרבות בתל אביב למופע שהוכרז כסולד אאוט.

סמליותו של הערב לנוכח האירועים הבינלאומיים והרוחות המנשבות באירופה ובעולם התחזקה כחלק ממעטפת הזיכרון שלא ישכח לאסונו הנוראי ביותר שארע לעם ישראל שעמד בפני השמדה כשיטה.

פרסומת

המופע התקיים במסגרת פסטיבל החורף הראשון של היכל התרבות ת"א הנערך בסוף השבוע במסגרתו הזמרת ריטה תארח את בתה משי קליינשטיין היום בצהריים, לצד מופעים של החצר האחורית, החברים של נטאשה  במופע אקוסטי במוצאי שבת ועוד…

כחלק מהפעילות במסגרת הפסטיבל צפויות לקהל שלל הפתעות – באכסדראות יופיעו הרכבים מוסיקאליים ויפעלו דוכנים לממכר גבינות יין ובירה, היום בצהריים תופיע להקת "ישראדיקסיבנד "  להקת הדיקסילנד של אברהם פלדר  בכיכר התרבות במופע הפתוח לקהל הרחב.

פרסומת

יהודה פוליקר יקיים הופעה נוספת לציון 30 שנה לאלבום "אפר ואבק", בתאריך 8 במרץ בהיכל התרבות בתל אביב.

 

וידאו -צילום: פיוז'ן בימוי: אורן סגל

 

טוני פיין

אנטוני "טוני" פָיין היה עורך מוזיקלי, מפיק תוכניות רדיו ושדרן רדיו ישראלי ב"קול ישראל" במשך ארבעים שנה. ערך והפיק תוכניות מוזיקה רבות ברשת ג', ובהמשך מונה לעורך האחראי של התחנה. מ-1978 עד 1995 היה העורך והמפיק של תוכנית הרדיו הפופולרית "חדש, חדיש ומחודש", בהגשת שוש עטרי, מ-2009 החל לערוך ולהגיש תוכנית רדיו יומית לצד עופר נחשון, "באוויר", בה מושמעים שירים ישראלים חדשים ומתארחים אישים שונים באולפן. לאחר מכן ערך פיין את התוכנית, שהגישה רויטל עמית. פרש בשנת 2016 ומאז הוא פעיל במסגרת הבלוג.

לקריאה נוספת

תגובה אחת

  1. אני לא יודע אם זה בגלל שזו הפעם הראשונה שהייתי בהופעה של יהודה פוליקר (ואני בוש ונכלם לנוכח העובדה שאני אומר את זה כמעט בגיל 40…), ואולי זה באמת בגלל החדשות שהגיעו מפולין בשבועות האחרונים, חדשות שגרמו לי להזדעזע עד כמה בני אדם מוכנים להיות אטומים ולסכן אפילו את עתיד המין האנושי, ובלבד שלא להרגיש כאן ועכשיו איזשהו רגש שלילי וביקורתי כלפיהם. בגלל זה ועוד הרבה דברים, ההופעה גרמה לי להתרגשות שנראה לי רק פוליקר יכול לגרום לה. מצד אחד אשכרה להעלות דמעות בעיניים לצלילי "חלון לים התיכון", ו"כאן התחנה טרבלינקה" (במיוחד כששומעים ברקע את העדות של אותה ניצולת שואה שמספרת על התחושות שהיו לה כשהגיעה לטרבלינקה, כששמעה את המילים "כאן התחנה טרבלינקה" בצורה כל כך מחרידה, או כשאמרה שאפילו עבור מיליון לא תקבל משם כרטיס חזור…), ומצד שני לחייך כשפוליקר שר ביוונית ולשיר איתו את "אלקו", או לצרוח את השירים הישנים והאהובים של "בנזין". אין עליך פוליקר, אני שמח שאפילו כשאתה בן 67 אתה עדיין מצליח להרעיד אולמות ולבבות.

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: