כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

החצוצרה של ספי פורצת לקדמת הבמה

לקראת השקת אלבום הבכורה "Beyond The Things I Know", ספי "רמירז" ציזלינג חוגג עם חברים בכולי עלמא. שלישי, 21.02.2017. שיר "ארנבת" אלוני מביאה את הרשמים, המראות והצלילים מלילה של מוזיקה.

ספי ציזלינג בכולי עלמא. צילום: שיר "ארנבת" אלוני
ספי ציזלינג בכולי עלמא. צילום: שיר "ארנבת" אלוני

ספי ציזלינג בכולי עלמא- כבר שנים רבות ספי ציזלינג מעטר בחצוצרתו הפקות והופעות, בין היתר ניתן למנות את האחים רמירז, קותימן אורקסטרה, אלון עדר והלהקה, פאנקנשטיין ועוד. כעת הוא משיק אלבום ראשון שלו, בקדמת הבמה, כשהחצוצרה היא הזמר הראשי, לעתים עם תוספת של אפקטים כמו טרמולו על המיקרופון שקולט את החצוצרה, מה שהופך את הסאונד שלה לחללי וחדש.

יחד אתו על הבמה החברים מהלייבל Raw Tapes, נומוק על הקלידים (יותר נכון, מכונות על חלל, מופיע עם הרבה הרכבי רו טייפס יחד עם אחיו הבסיסט בנו הנדלר), עמרי שני על הבס, רועי ראמי על התופים (שמופיע גם עם להקת Alaska Snack Time), תחת הפקתו של Rejuicer.

ציזלינג גייס בהצלחה בקמפיין מימון המונים את הכסף להפקת אלבום הבכורה הזה, בהשתתפות כמה מהמוזיקאים המוכשרים של סצנת הדרים-פ'אנק המקומית, כולל עוזי רמירז, אלרן דקל, לילה מועלם, נומוק, יאיר סלוצקי, שלומי אלון וסול מונק שהשתתפו בהקלטות.

המקום היה מפוצץ באנשים, גם הרבה מוזיקאים, הגרוב החל לשטוף את החלל עמוס הגרפיטי של הכולי עלמא, אחרי התקלוט של דיג'יי מארקי פ'אנק מהתפוחים, בערך בשעה 23:00.

הסאונד הכללי הוא פ'אנקי, גרובי, מלטף, סקסי, ועם זאת מרגישים שיש כאן משהו חדש וקצת אחר מהאווירה שבדרך כלל מקבלים בהפקות של רו טייפס, משהו מעט יותר חם ואישי. החצוצרה של ספי, לתחושתי, ממש שרה. היה נחמד לשמוע את ספי אומר מדי פעם כמה הוא מתרגש שזה קורה, הטאץ' האישי תמיד קצת חסר לי בהופעות של מוזיקה חסרת מילים והמעט הזה של תקשורת עם הקהל זה חשוב מאוד, להרגיש את הבנאדם מעבר לצלילים. זה הוסיף.

המתופף רועי ראמי הרשים אותי ביכולותיו עוד בהופעה של אלסקה סנייק טיים שחיממו את ההשקה של אקו מורגנשטרן במועדון האזור, גם הפעם התיפוף שלו הבריק בדיוק ובאיכות, עם מטלית המטבח על הסנייר (לסאונד מעודן יותר), עמרי שני היה מוצלח על הבס- בתפקידי סולו ולא רק בליווי, נומוק לרגעים הזכיר לי בליינים שלו את ריי מנזארק מלהקת הדלתות, אבל של שנת 2032.

בהמשך עלתה גם זמרת שלא זיהיתי, לשיר יחד עם ההרכב, יותר נכון סוג של ראפ מעל המוזיקה, הייתי צריכה כבר ללכת בשלב הזה כדי להספיק לראות עוד הופעה- של תהל קליין בטיילור מייד. לסיכום ההופעה של ספי ציזלינג, תמיד מרגש לראות אדם שעובד עם המון אנשים ונותן מעצמו, מקדיש זמן להגשים אמירה אישית ולהתקדם אל קדמת הבמה, במקרה שלו זה נשמע מעולה.

תהל קליין בטיילור מייד- אז כאמור לא הייתי בכל ההופעה שלה, רק לקצת, הייתה שם הופעה שלה עם גדעון שוקן, יש משהו מאוד מרשים בכל הציוד האלקטרוני עם מיליון כפתורים וצבעים שזזים שמאוד מסקרן אותי ללמוד איך להשתמש בהם גם, תהל מייצרת קסמים, מלטפת את האוויר באצבעותיה הדקות ומדי פעם שולחת מגע של קסם לאיזה מכשיר, מלטפת אורות בוהקים ומייצרת עוד סאונד מיוחד. הייתי גם בהופעה אחרת שלה, גם בטיילור מייד, סאונד אלקטרוני, חללי, נשי וחלומי ועדיין קצת מרקיד.

את הלילה חתמתי עם חברתי נטלי בקריוקי של ימי שלישי בערב בבר הטמפטיישן, אלנבי 35, אין כמו לשבור את החוויות המוזיקליות המתוחכמות עם כמה אנשים שפשוט נהנים לשיר את הלהיטים הכי מיינסטרימיים ולזייף כמה שרק בא להם… ויש לפעמים גם מי שבאים לשיר את השירים המקוריים שלהם על פלייבק, אז היה גם אחד כזה שהיה מפתיע למדי. לא יודעת איך קוראים לו. ואולי זה כל הקסם.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא