דיווח מהשטח

ביקור מולדת

המופע של שירה גבריאלוב, השקת סינגל "אין לו מרגוע", מועדון האזור, שלישי, 21.2.2017. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

שירה גבריאלוב, מועדון האזור. צילום: יובל אראל
שירה גבריאלוב, מועדון האזור. צילום: יובל אראל

כמו בפיאנו בר באחד מהאזורים היותר אקלקטיים של בירה עולמית דוגמת ניו יורק, פריז או לונדון, אני רובץ על כסא נינוח עם כוס יין אדום ביד אחת ומסביבי אווירה מעושנת בצבעי אדום ירוק ותכלחל, ממולי חוזרת זמרת הברים הישראלית אמריקאית שירה גבריאלוב, עטופה בבגד גוף המנצנץ את מרקמו הסמי מתכתי מחמיא לגזרתה הנעה בין נערה לברדלס ומנעימה את השעה המאוחרת באסופה מתוך שיריה ושירי בן זוגה המוסיקלי דוד שטרית, כאילו ולא עברו קרוב לשלוש שנים מאז המפגש האפלולי הקודם אי שם במועדון התת קרקעי ברחוב אלנבי.

שירה גבריאלוב, הבת של מיקי ומיכל, מי שעושה את חייה בעיר הגדולה על נהר ההדסון כזמרת ויוצרת ארנ'בי, קפצה באמצע החיים לארץ לשלב בין ביקור משפחתי, השקת וקידום שיר חדש בדרך לאלבום סולו שלישי, שהפעם ידבר בשפה העברית, את ההזדמנות להגיע ולחוות את המופע לקחתי בשתי ידיים, הזדמנות לחוש מקצת מהאווירה הקוסמופוליטית שבה חייה הזמרת שגדלה כאן ופרחה לה לעולם גדול כבר מזמן.

אז מה היה לנו?

כשהיא מלווה בהרכב נגנים הכולל את דוד שטרית בפסנתר חשמלי, שחף סינגר בגיטרה חשמלית, שני שביט בגיטרת בס ויקיר פיטוסי על התופים בצעה שירה ממיטב שיריה לצד חומרים של דוד שטרית, אף הוא מוסיקאי מחונן העושה את חייו על הקו בין ניו יורק ותל אביב ועומד אף הוא לשחרר חומרים חדשים לתחנות הרדיו בימים הקרובים. שטרית הוא המנהל והמעבד המוסיקלי של שירה בהופעותיה בניו יורק ואמש הייתה זו הזדמנות של שני המוסיקאים הללו לשתף פעולה יחדיו מעל במה מקומית.

בקטנה – בשל התחייבויות משפחתיות (?!) לאחר ביצועו של הסינגל "אין לו מרגוע" אספתי את עצמי ונדדתי אל תאטרון תמונע השוכן במרחק דקה וחצי, הספקתי לחוות את המפגש בין אלדד ציטרין, מי שחגג לפני חודש את השקת אלבומו הכפול "אוויר לעוד שנים", וכעת הוא בעיצומו של סבב הופעות, עם הצמד גיא ויהל, שאף רמזו על אלבום חדש בדרך, אותם תפסתי בביצוע מחווה משותף לשיר "מסמרים ונוצות" של מיכה שטרית וברי סחרוף, והיישר אל תוך השיתוף פעולה עם המתופף נדב לוזיה, יש תמונות, יש קולות, יש.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע של שירה גבריאלוב 

 

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע של אלדד ציטרין

 

וידאו

 

 

 

 

 

 

תגים
הצג עוד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין

Close
Back to top button
Close