כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

פעם רביעית מלכה

להקת מלכה באיה חוגגת את השקת אלבומה הרביעי "חי לא בלחץ" עם הרבה חברים, מועדון בארבי, 27.12.2016. נכח, תיעד ומדווח – יובל אראל.

אסף שלם חי לא בלחץ. צילום: יובל אראל
אסף שלם חי לא בלחץ. צילום: יובל אראל

בסוף, בסוף, ממש אחרי שירדו מהבמה במועדון בארבי, מותירים את כל מאות החברים שהתאספו בליל חורף רטוב וקרררר מוחאים כפיים, שורקים ומייללים כדי שיחזרו להדרן, עולה אסף שלם לבמה ומבצע לראשונה את השיר "ואז מגיע ערב", השישי באלבום החדש, רק שלם והגיטרה האקוסטית, כמו תמיד ברגעים הללו הכי רגועים, הכי טובים והכי נכונים, סינגר סונגרייטר בלילות, מדריך גלישה בימים, הכי אקוסטי הכי עברית, ברגוע, ברגוע, שיר שכתב במהלך טיול גלישה במרוקו.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

הסיפור שלי עם מלכה באיה כבר סוגר עשור שנים, פעם (תריצו חיפוש "מלכה באיה" בבלוג ותמצאו שפע תוצאות) ניסיתי לחשוף את הקשר ורשמתי את המילים הבאות – "הקשר שלי עם הלהקה וחבריה נוצר בשנת 2007 כאשר ליוו את קרוב משפחתי, זמר  הרגאי השוהה באוסטרליה "רז בין סם" שהנו חבר ילדותם, במסגרת אירוע גולשי גלים בשם "surfing for peace", מיזם לקירוב בין העמים בארץ ישראל שהגה דוק פסקוביץ', האיש שהביא את ספורט הגלישה לארץ, באירוע נטלו חלק אלופי עולם כקלי סלייטר, מקואה רוטמן ובניו של פסקוביץ', גולשים מקצוענים אף הם. הקשר כאמור התהדק וכך עקבתי וליוויתי את פעילותה של הלהקה לאורך השנים, גם בהשקות שני האלבומים, גם בפרויקט הצד שנקרא "ילדי ישראל" ועד היום. קשר שהניב כמויות אדירות של תצלומים וסרטוני וידיאו המתעדים את הופעותיהם. כל מופע של הלהקה הוא מעין חגיגה, ללהקה יש קהל אוהדים ובמיוחד אוהדות לא מבוטל המגיע באופן קבוע להופעות, מכיר את השירים, שר ורוקד."

כך שטבעי היה העניין שאתייצב אמש במועדון בארבי התל אביבי כדי לחגוג יחד עם אסף שלם, אסף גובר ואסף ראביד, שלושת הגרעינים הקבועים של מלכה באיה את השקת אלבומם הרביעי שיצא בהפקתו המוסיקלית של כסי הלו הוא אסף ראביד, הכולל תשעה שירים שנכתבו והולחנו בידי חברי ההרכב, למעט השיר "כמה חם" של אריק איינשטיין, אותו בצעו במסגרת ערב מחווה וזיכרון לאריק הגדול. בין השירים החדשים מצוי גם השיר "רכב חלל" ששוחרר במקור במסגרת אלבום הבכורה שלהם "שונה מבפנים".

בחוץ קר, רטוב אפילו, ביום חורף אמיתי, הכניסה למועדון מסתתרת מתחת לגג הפח במבואה, עניין שלא מפריע לקהל הכולל ילדות יפות וגולשי גלים צרובי שיער להגיע ולמלא את המועדון בגרסתו הקטנה, כמה מאות, כי מלכה באיה היא להקה של גולשים, בעצם כיום, הלהקה היחידה מהסצנה הזו שחיה, חותרת ועומדת עם שתי רגליה מעל הקצף של תעשיית המוסיקה התובענית.

את הערב הם מקשטים בחגיגיות עם אורחים מגוונים, בראש ובראשונה הם מזמינים את יאיר אלדר החבר הצמוד שלהם להצטרף בשירה וגיטרה, כשהעניינים מתחממים והם נכנסים לשלב להיטי האלבום החדש עולים לבמה צמד נשפנים, עונגי ציסלינג (מונק) עם הסקסופון וברק הנר (התקווה 6 ולוסיל קרו) עם החצוצרה כדי לעבות את הסאונד של ההרכב ולהוסיף עוד קצת גרוב לנשמה, בהמשך מצטרף עמית לגלישת הגלים, אורי בראונר כנרות, הגיטריסט הזמר והיוצר העומד מאחורי ולפני "בום פם" ו"אוזו בזוקה" אשר בין היתר מבצע גם את הלהיט האחרון שלו "אין גלים" למרות שהים דווקא דפק מהבוקר בסשן של שובר שני…

המופע זורם עם פלואו מצוין, שיר רודף שיר, הקהל ממש בעניין והאווירה מתחממת, אך כמו כל דבר טוב המופע מסתיים לקראת חצות ואנחנו נאלצים לטייל בין הטיפות כדי למצוא את הדרך הביתה, תודה מלכה באיה, בפעם הבאה נעשה זאת באחד החופים, ביום שטוף שמש וחמים.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו, צילום אדוה אראל

 

 

 

 

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא