אסף שלם הנמנה על חביבי הבלוג חגג השבוע את השקת אלבום הסולו הראשון שלו, אחרי שנים עם מלכה באיה, אחרי הפרויקט חוצה היבשות "ילדי ישראל", יצא שלם לדרך חדשה, אמש כאמור הוא חגג את השקתו של האלבום, לראשונה בלעדי, באותה עת "החלפתי עין", זה סיפור למקום אחר, את המשימה החשובה לחוות, לתעד ולהביא את הסיפור בין עמודי הבלוג הטלתי על תומר גילת. אז קבלו את ההשקה של שלם מפי תומר גילת, יום שני, 26.11.2018, פאב FS9 בכיכר דה שליט, הרצליה פיתוח.
אני את אסף שלם לא הכרתי לפני ההופעה, את המוזיקה יותר נכון להגיד, אבל גם את השם, נכון שאם יגידו לי שהוא היה הסולן של "מלכה באיה" אני אעשה כזה "אההה…" ארוך אבל אם נשים את הקלפים על השולחן, לא ממש גם הכרתי שירים גם של מלכה באיה, יותר בכיוון של "מכיר מה הם עושים", כללי כזה.. כך שלהופעה באמת באתי עם לוח חלק מוכן לספוג מוזיקה חדשה.
זה המבחן האמיתי, לשמוע במשך שעה פלוס שירים שאתה לא מכיר, האם אפשר להתחבר בשמיעה ראשונית? מה עובר את האוזן ולמה? חייב פה אלמנט של משהו קליט, שילוב של נוסחה מוזיקלית הרמונית, עם כמה מרכיבים שמדביקים אותנו ונשארים אחר כך, מתכון מנצח שחייב להיות יפה בסופו של דבר כדי שנגיד ישר "וואלה, אהבתי!".
לאסף שלם זה כנראה בא טבעי, ניסיון שצבר עם השנים איך לייצר מוזיקה שעושה לנו כיף באוזן, כן, גם מלכה באיה נמצאת במקום דומה, אפשר בשמיעה אחת להתחבר לחגיגת אהבת החיים שעוטפת את המוזיקה, ואם אנחנו כבר שם, למה שלא נהנה?
מלכה באיה ידועה בציבור כלהקת גלישה, מה זה אומר לנו? פחות סגנון ישראלי, אבל כן אנחנו מכירים להקות עבר כמו ה-beach boys, the shadows, והמקור מקור בכלל מתחיל מהקטע המפורסם שפותח את ספרות זולה, סגנון שהתחיל ברוק אינסטרומנטלי עם ריפים על הגיטרה המנסים לחקות את צלילי הגלים, אחר כך זה נעשה ווקאלי שנכנסו המילים ואז כבר התוכן עסק בים, גלישה, שמש, חוף, מסיבות חוף לייליות וקומזיצים עם גיטרות ושירים חצי מאולתרים (השיר של רוקפור "חם" הוא הדוגמה יפה לזה (
אסף שלם פתח רשמית את קריירת הסולו שלו לפני כשנה וחצי עם שחרור הסינגל "קווים מקבילים", השיר שלווה בקליפ נועז עשה לא מעט באז תקשורתי, אחריו החלו לטפטף לרדיו סינגלים נוספים, "פרפר בלהבה", "התקופה הזאת", ו-"לופז", כל אחד ייחודי בדרכו שלו ובכל זאת מאחד תחת מטרייה אחת את סגנון הגלישה, אבל…זה כבר לא אסף של מלכה, הדרך העצמאית שלו נתנה לו הזדמנות להתבגר ולהשכיל, לדעת מה עובד ולשכלל, נכון, עוד כיף לגלוש, השקט של הים והשמש שקופחת על הגלשן, אבל עכשיו אפשר ליהנות גם מהאווירה של הים עצמו, של החופים האקזוטיים, של הרוח היבשה והחולית, תמצית בבקבוק שאפשר לקחת לכל שיר ולכל דרך חיים.
את האלבום החדש הפיקו לו שלושה: גיא שמי (אינפקציה, מרסדס בנד, לא), עמית שגיא (התקווה 6, פאנקנשטיין) ואורי ברואנר כנרות (בום פם, אוזו בזוקה), שני האחרונים גם התארחו אמש בהופעת השקת האלבום בפאב ההרצלייני FS9 (אפס תשע).
הנה עוד שם שאני לא מכיר, FS9, אני רגיל לכל מעוזי המוזיקה התל אביבים, קטנים כגדולים, השקה בהרצליה (ולא בזאפה) בשבילי זה חריג, אבל אחרי שכבר יצאנו הביתה ועיכלנו את מה שהלך שם הדברים נראו הרבה יותר הגיוניים.
ההופעה תוזמנה לתשע, פתיחת דלתות שמונה ,בתשע המקום עוד היה ריק למחצה, בעשר המצב היה שונה לחלוטין, מפוצץ עד גלישה החוצה, טוב, זה לא מקום גדול, פאב קרקעי עם אזור חצי מקורה, בכניסה נעמדה לה הפוד טראק, הפולקסווגן וודסטוק הכל כך מזוהה עם חופי ארה"ב, עמדת בר עם כוסות חד פעמיות לקחת ולהסתובב, תוסיפו לזה גם את הבמה המאולתרת על מרבד צהוב וקיבלתם מסיבת חברים, לא רחוק מהחוף.
אסף שלם עלה מגובה בהרכב Soulmates – נייט לב על הגיטרה, יונתן שוב – כינור, שקד קליין – תופים וטל אשל על הבס. וישר אנחנו בחוף, ארבעה שירים ראשונים "תעצרו את העולם", "היא הירח ואני" הסינגל "פרפר בלהבה" והשיר עם השם הארוך מאוד "הבלדה לאיש שצולל עם השמש וזורח בהר" לפי שמות השירים אפשר כבר להרגיש את האווירה הכללית של החוף, החופש, החיבור בין המים השמיים ומה שביניהם, כולם באווירה נעימה סיקסטיזית כזאת, נוסטלגיה במשקפי שמש.
השיר החמישי הוא כבר חידוש ואם כבר חידוש ואם כבר חוף אז חוף מציצים, וחוף מציצים זה אריק ואורי ושלום ו"ישנה ברוח של הבוקר הרגשה של חוסר משקל" וההמשך בין אז להיום כבר ברור לכולנו.
שאנו ממשיכים, גם האורחים עולים ויורדים, אורי כנרות מצטרף לשני שירים כאשר הראשון בהפקתו "Life Time" שיר דנדש שכבר הפך ללהיט וחובר לשיתוף פעולה עם בירה קורונה, אחלה שיר באמת, שיר נוסף מצוין הוא Lopaz אותו הפיק עמית שגיא שגם הצטרף בגיטרה, שני אלו מייצגים יפה את הסגנון המוזיקלי של אסף שלם, יפה גם לראות את שני ההפקות השונות, אורי בראונר כנרות שתל את מרכיבי הרוק פסיכדלי של סוף הסיקסיטז ולעומתו עמית שגיא הביא איתו את הסול-פאנק רגאיי של החופים הקאריביים. עכשיו חסר רק באמת גלשן.
את רשימת האורחים המכובדת סגרה שירה חן (זמרת הליווי של מוש בן ארי), בדואט משותף ומקסים ביצעו את "התקופה הזאת" שסגנון הביט שלו והשירה מעליו הזכירו לי דווקא סגנון חופים אחר, האסיד האוס האלקטרוני שהתפתח בסוף שנות התשעים בלונדון ואיביזה (ראו Future Sounds of London – Papa new Guiena).
ולסיום, ארצה לציין מישהו נוסף, הגיטריסט נייט לב, כאן מתברר שיש לו כשרון נוסף, שאסף שלם גלש בחופים הקאריביים עם שירי רגאיי, סקה ודאנס הול היה זה נייט לב שתרם בסגנון שירה רגיימאפין מדויק ואוטנטי – וואו! בהחלט הדובדבן של ערב מצוין.
והנה שני קטעי וידאו, צילום תומר גילת, תודה רבה
ההופעה הייתה מעולה… עם סט ליסט חכם ומגוון!
יש לציין את שיתוף הפעולה המוצלח עם נדב הופמן (שגם התארח במופע) וקטע פאנקי סופני! (לא יודע את שמו) שנתן בראש ונתן עוד קיק לחגיגה!