דיווח מהשטח

פסטיבל הפסנתר של שלומי שבן

מופע השקת אלבומו החדש של שלומי שבן בלווית להקת הקולקטיב – "תרגיל בהתעוררות", היכל התרבות תל אביב, מוצ"ש 05.04.2014. נגנים אורחים – סניה קרויטור בכינור, רוני עברין בכלי הקשה, תמיר מוסקט בתופים, אסף תלמודי בפסנתר, זמרת אורחת – נינט טייב. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת  גם ב"מגפון" עיתון עצמאי ברשת וגם ב"בילוי נעים".

שבן, פסנתר, חברים. צילום: יובל אראל
שבן, פסנתר, חברים. צילום: יובל אראל

כך הגדרתי לפני כשבוע את אלבומו החדש של שלומי שבן והקולקטיב "תרגיל בהתעוררות" – "שלומי שבן עושה גרוניך, לטובה, לטובה, מדובר באלבום שנולד לאחר שבע שנות כתיבה ומחיקה וכתיבה חוזרת, עם נגיעות ידיהם של אסף תלמודי ותמיר מוסקט, עם הרכב מוזיקלי מלווה של הקולקטיב, עם אירוח של חווה אלברשטיין ונינט, באלבום החדש נזהר שבן מלהוות פרימדונה בשלבי היצירה וההפקה והתוצאות המציגות שילוב עבודה מצוין של כל הנוטלים חלק מהווה תעודת הערכה לאנשים שהיצירה היא אומנותם ודרך חייהם, פשוט להאזין ולהתעמק בשכבות והרבדים, תמצאו שלומי שבן שונה ורענן".

זה לקח לשלומי שבן שבע שנים כדי לשבת וליצור את שירי האלבום החדש, כאשר עבר יחד עם אסף תלמודי, מי שאחראי על הפקת אלבומיו הקודמים, על החומרים, התברר להם כי יש לעבור הפעם תהליך שונה מאשר בעבר ותמיר מוסקט, מוזיקאי ומפיק מכובד התבקש ליטול חלק בפרויקט, מכאן קצרה הדרך לצירופם של חברי הקולקטיב שהגיעו לאולפן עם 152 כלי נגינה שונים, תרמו לעיבודים והיוו חלק מהותי בעיצוב הצליל והשפה המוזיקלית של האלבום.

שבן, גיטרה, היכל התרבות. צילום: יובל אראל
שבן, גיטרה, היכל התרבות. צילום: יובל אראל

את החיבור בין שלומי שבן וחברי הקולקטיב טעמתי לפני כחודש, כאשר נכחתי במופע של הקולקטיב במועדון בארבי בתל אביב במהלכו התארח שלומי שבן ואף ביצע דואט בשירה וקלידים עם עידן רבינוביץ' במספר שירים, בבחינת הצצה לחיבור המוזיקלי בין שני הכוחות הללו.

שלומי שבן, אני שר...צילום: יובל אראל
שלומי שבן, אני שר…צילום: יובל אראל

אלפיים ארבע מאות ושמונים איש מלאו אמש את המושבים המרופדים של היכל התרבות בתל אביב  כאשר שלומי שבן חגג את השקת האלבום החדש כשהוא מלווה בהרכב שנטל חלק ביצירה החדשה – הקולקטיב, אלפיים ארבע מאות ושמונים איש אשר חוו את פסטיבל הפסנתר שיצר שבן אל מול עיניהם ואוזניהם!

שלומי ורועי, דואט. צילום: יובל אראל
שלומי ורועי, דואט. צילום: יובל אראל

לאחר הדיליי ה"מוסכם" בהשקות ואירועים גדולים, ומתוך העלטה החל שלומי שבן לשיר כשהוא ניצב בקדמת הבמה ומסך כהה מכסה את חברי הקולקטיב, אלומת אור לבן בוהק מאירה את צלליתו על גביו וויז'ואל ארט וידאו עם זוג שפתיים דוגמת "מופע הקולנוע של רוקי" מסמל את הגברת הראשונה של המוזיקה הקלה הישראלית חווה אלברשטיין המצטרפת לדואט בשיר הנושא של האלבום – "תרגיל בהתעוררות", דרמטיזציה תיאטרלית מסוימת שבאה לכסות על העובדה שהגברת לא מגיעה בעצמה כדי לתת כבוד לשלומי, ללהקה וכמובן לקהל הרב…

נינט, תמיד שילוב מנצח. צילום: יובל אראל
נינט, תמיד שילוב מנצח. צילום: יובל אראל

קצת מוזר לקבל את הקולקטיב כשחקני משנה במופע, ההעמדה שלהם מאחורי הפרגוד בתחילה ובהמשך כמעין שורת נערי מקהלה מרוחקים מקדמת הבמה לה הם מורגלים כל כך, כמו נטועים במקום עד שאחד אחד מהם מקבל את אישורו של שלומי שבן לרדת ולהצטרף לקטע אחד, אבל מדוע לרדת לקטנות ופרטים לא ממש חשובים של כבוד ורגשות, תאכלעס, אומר זאת בשפה פשוטה וברורה, שלומי שבן, אמן מוכשר מני מעט המצויים כאן בקרבנו, לקח את מופע ההשקה הזה לנקודת ההוויה של פסטיבל פסנתר לשמו, כן, כבוד גדול והערכה לשלל האורחים, הנגנים וגם לנינט טייב שעלתה לביצוע השיר "מלכה לב שבור" אותו היא שרה גם באלבום, סבבה ועל הכיפאק לשלומי שבן בעצמו שלקח את הפיקוד על עמדת המיקרופון הקדמית, לעתים נטל אותו ושוטט, קיפץ, ניתר על הבמה תוך מחוות לקהל באגפים הצדדיים, אף התיישב לדואט שירה עם רועי רבינוביץ' מהקולקטיב, הספיק גם לנתר אל האולם, להעפיל עד היציע העליון ולשוטט ולשיר עם הקהל, אבל ברגע ששלומי שבן מתיישב מול פסנתר הכנף, תשכחו מהכל, הבנאדם פשוט מתנה אהבים עם הכלי הזה, כן, לדידי השיאים בערב הזה, שנמשך כשעתיים פלוס, היו אותם ביצועים כשידיו נוקשות, מפזזות ומקפצות על מקשי הפסנתר, בלהט, בשצף קצף, כאילו ומדובר בחלק מגופו או באהובה כלשהיא.

שבן, משוטט בין שורות המושבים באולם. צילום: יובל אראל
שבן, משוטט בין שורות המושבים באולם. צילום: יובל אראל

עם אסופת שירים שכללה מבחר מהאלבום הטרי לצד להיטים ידועים מאוצרו המוזיקלי העשיר, חלקם תוכחה בוערת אך מתוחכמת על המתרחש כאן בארץ חמדת, את הבחירה שלי לקחתי לשיר "דיוטי פרי" מהאלבום החדש, המכיל הכל בקליפת אגוז…

ליין אפ: תרגיל בהתעוררות, הקסם נגמר, האזרח הראשון, מותק את אצלי בראש, לילה אחרון בלונדון, היופי שלך מכאיב לכולם, מלכה לב שבור (נינט), ראש הממשלה, אילת, אני שוקעת תפוס אותי, החיים שלי טובים, איקאה, דיוטי פרי, שגר פגר (הקולקטיב), דניאלה, שמש עלי אדמות, הנה בא הסוף. הדרן ראשון: שרמוטה פוריטנית, אריק, עברנו לצפון. הדרן שני: שיר ערש חדיש.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו – צילום יובל אראל

 

 

 

 

 

וידאו גולשים – צילום עינבל דובינסקי

 וידאו גולשים – צילום מאיה איטן

וידאו גולשים – צילום אביגיל רותם

וידאו גולשים – פליי ליסט מהמופע – צילום מיכל הכט

וידאו גולשים – פליי ליסט מהמופע – צילום צחר כהן

 

 

 

 

תגים
הצג עוד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
Close