יוטיוב אוּ אוּ…

הנרטיב בסרט "פרינסס שואו", המשול להודעה הנשלחת בבקבוק דרך הים למקום אחר, מתעד איך ממרחק של אלפי קילומטרים, צופה המוסיקאי קותימאן בפרינסס שואו, חושף את שיריה במסע סביב העולם והופך אותה לכוכבת בעידן האינטרנט העכשווי. זהו סרט על בדידות, על כמיהה אנושית להישמע, לקבל הכרה ולהיות נאהבת. זהו סרט על אלמוניות מתמשכת, בעולם שמייצר בכל רגע כוכבים חדשים. סרט על כישרון, התמדה ועל הקשר האקראי שלהם להצלחה, כפי שאנחנו מגדירים אותה.

אבל אני חייב לפתוח בחפירה – יום אחד, שישי ליתר דיוק, 31 אוקטובר 2008, הגעתי בעקבות דיווח באחד ממדורי התרבות לרחוב הגדוד העברי, סיפרו שם כי נפתח מעין מועדון מוזיקה חדש, צעיר, בועט, שהעניינים מתרחשים שם, דובר על הופעה שגלשה לרחוב, עניין. דווח שצ'רלי מגירה אמור להופיע אחר הצהריים. המועדון, יותר נכון, חנות בבניין עלוב, אפור וחסר כל ייחוד, נפתח לרחוב במעין דלת צרה וצדדית, המובילה מתא שירותים קטן ומעין שולחן מטבח לאולם – קרי לחנות עצמה, בסדר גודל של 40 מטר רבועים ולא יותר. קירות עטויים בציורים, עטיפות של דיסקים תוצרת בית, מדפים עמוסים בקלטות וידיאו ואודיו, סרטי הקלטה מתנפנפים מהתקרה ושטיח אחד המהווה את הבמה לצד כיסאות בודדים בצדדים. בחנות – אולם המופעים התאספו קרוב לארבעים צעירים, מישהו דאג להגיף את התריס בחזירת החלון והמוסיקה החלה, לא היו אלו הצלילים שזכרתי, אלא קצב גיטרות מהיר ותוקפני, מלווה ברעשי דיסטורשן רבים, המתופפת, מיכל קאהן "מימי שאנל", ממש התפרעה, הבסיסטית נגרה זיעה, כך ממש צמוד אלי, שכן הקהל היה ממש דבוק לנגנים, כמעט ולא היה מרחק בין אלו לאלו, צ'רלי (שמו האמיתי הוא גבי אבודרהם, הנער מבית שאן שהגיע לעיר הגדולה), הסולן שר אל תוך מקרופון שנשכח מאיזה תסכית רדיו של שנות החמישים…היה חם, מהביל, רועש, סוחף, קצבי ומשהו תפס אותי, מצלמת פוקט דיגיטאלית שהייתה בכיסי נשלפה ומבלי לחשוב פעמיים התחלתי לצלם ווידיאו של ההתרחשות, מכיוון שהיינו קרובים קרובים אחד לשני לא נרתעתי מלהגיש את המצלמה קרוב קרוב לפניו של הזמר, לתעד את העוויות, הזיעה, הקצב המהיר והאווירה. מאוחר יותר בערב, ערכתי את החומר המצולם לכדי ווידיאו קליפ של מספר דקות, דוגם משיר זה ואחר, פרסמתי את הקליפ בערוץ שלי ביוטיוב.

עבר זמן, חודש חודשיים ושכחתי מכל העניין. וכך אחרי כחודשיים לערך, יום שישי בלילה אני מקבל שיחת טלפון אישית, על הקו בחורה שהציגה את עצמה כמיכל מהלהקה, אמרה שהם מאוד אהבו את הוידיאו שצילמתי, וההפתעה הייתה לדבריה, כי מפיק אירופי העורך מסע הופעות לאמן ג'י גיטהארד צפה בקליפ ביוטיוב ומבקש לצרף את הלהקה למסע זה. מדובר בטור באירופה!! כבר הוזמנתי להגיע להופעות נוספות.

זוהי למעשה תוצאה של המהפכה הגלובל טכנולוגית חברתית שהמרשתת ויוטיוב במיוחד יצרו!, מכאן אפשר לגשת לסיפור העכשווי, ממש באותם ימים, כמעט במקביל, במקום אחר לחלוטין בארץ מתרחשת עלילה מופלאה.

אופיר קותיאל, קותימאן, מוזיקאי מוכשר המתגורר בקיבוץ צאלים בדרום, מחפש ביוטיוב זמרות אלמוניות במטרה למצוא את אלו ששיריהן המקוריים יוכלו לשמש כגרעין ליצירה חדשה, קומפוזיציה מוזיקלית בה מככבים קטעי מוזיקה שונים שמוזיקאים מרחבי העולם העלו, קותימן מתכוון לחבר קטעי פאזל מוזיקלי לכדי יצירה חדשה, למעין סימפוניות אודיו-ויזואליות.

באותו זמן סמנתה מונטגומרי, בחורה אפרו אמריקאית המתפרנסת מעיסוק כמטפלת סיעודית בבית אבות ומתגוררת בגפה בשכונה קשת יום באחד מפרברי ניו-אורלינס, מעלה מעת לעת קטעי שירה א – קאפלה שהיא מבצעת ליוטיוב, קטעים הזוכים לצפיות מועטות ביותר, יותר כפורקן אישי לרגשותיה מאשר כוונה לחלוק אותם עם העולם, בד בבד היא מתאמצת להיחשף בעולם הממשי כשהיא עוברת בין מועדוני "במה פתוחה" למיניהם במטרה להתגלות. המזל משחק לשתי הדמויות בצידיו הרחוקים של כדור הארץ, קותימן נתקל בערוץ של סמנתה, המכנה עצמה בשם "Princess Shaw", נדלק וכאמור יוצר סביב אחד משיריה יצירה שלמה, עשירה ומדליקה, הוא מצרף את היצירה החדשה לאלבום שירים אינטרנטי ביוטיוב הכולל כשש יצירות שמנוגנות ומושרות בידי אנשים שונים לחלוטין שמעולם לא נפגשו למעט על מוניטור האינטרנט של קותימן, האלבום החדש זוכה בשם " Thru You Too" ולפני שנה אני נחשף אליו ומתייחס אליו בבלוג באחד מאותם פוסטים המכונים "פס קול שבועי", אני מעניק לו סופרלטיבים ותשבחות אדירות במשפט אחד קצר – " אלבום היוטיוב של אופיר קותיאל, אקא קותימן, קובע שיאים מקצועיים ומוזיקלים נוספים של הגאון הזה, אין דרך אחרת להגדיר את הפרוייקט האדיר הזה במהלכו ליקט קותימן מאות קטעים מסרטוני יוטיוב וגיבשם בהפקה אחת מרשימה לכדי אלבום הכולל שישה קטעים מוזיקלים חדשים לחלוטין."

כאן בארץ אני ממשיך לעקוב אחר היצירה של קותימן, בדרך כלל עם החבורה הגדולה והמגוונת של מוזיקאים הנאספים סביבו, בפעם האחרונה שראיתי אותם במופע זה היה במוזיאון תל אביב, כאשר קותימן חגג השקת יצירה ממוחשבת וירטואלית פסיפאסית נוספת בשם "Mix The City" ועורך מופע מצויין בחלל הכניסה של המוזיאון בפני קהל רב ועצום.

לפני מספר שבועות אני מתוודע לעובדה כי בעקבות הצלחתו הויראלית האדירה של הפרויקט הקודם      " Thru You Too " , שמשתתפיו כלל אינם מודעים להיותם חלק בו, החליט עידו הר, במאי סרטי דוקומנטרים, לעקוב אחר התנהלותה של אותה בחורה, סמנתה מונטגומרי ובמהלך תיעוד של חייה לחשוף בפניה את היצירה החדשה של קותימן המתבססת על שירת הא – קאפלה שלה. המעקב המוסרט מוביל לחשיפה מדהימה, למפגש עם קותימן בישראל וליצירת סרט המתעד סיפור של כישרון, התמדה, אקראיות ברת מזל והחיבור הבין אנושי חוצה הגבולות הגיאוגרפיים.

הסיפור המדהים הזה, שבעצם מביא, רק ביותר גדול מהסיפור האישי שלי, את המהפכה האדירה שהאינטרנט ויוטיוב באמצעותה, מובילים בעולם המשנה את פניו לחלוטין.

הסרט הדוקומנטרי "Presenting Princess Shaw" מופק עבור ערוץ yes דוקו,  בתמיכתם הכספית של  הקרן החדשה לקולנוע, מועצת הפיס לתרבות ואמנות, קרן סאנדאנס, סינריץ', ובסיוע קרן קופרו.

הוא נמכר ושווק ברחבי ארצות הברית, זכה לתשבחות רבות מצד מבקרי הקולנוע וכעת הוא הגיע לארץ. בצהרי יום שישי התקיימה הקרנת הבכורה בסינמטק של תל אביב אליה הגיעו כל המעורבים בסיפור לצד שורות רבות של אנשי רדיו, טלוויזיה, אמנים, זמרים, יוצרים ואנשי התעשייה. בסיומה של ההקרנה עלו על בימת האולם בסינמטק, קותימן המלווה במספר נגנים וסמנתה בעצמה על רעמת שיערה האדום כאש בוערת, הקהל באולם זכה לחוות ביצוע חי אמיתי ומצויין של שלושה שירים שקותימן יצר סביב שירתה הנקיה של סמנתה, היא היא פרינסס שואו. 

בקטנה א' – בימים אלו עובדים קותימן ופרינסס לצד האורקסטרה של קותימן, בהפקת אלבום שלם משיריה של סמנתה "פרינסס שואו" מונטגומרי.

בקטנה ב' – לכו, בעצם רוצו, לראות את הסרט, הנה לינק ללוח ההקרנות.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו, פייסבוק, צילום – אדוה אראל

וידאו, יוטיוב, קותימן

וידאו, יוטיוב, קדימון לסרט