יום חמישי, אפריל 2, 2026

שותפות קלילה

הדג נחש חוגגים השקת אלבום חדש "שותפים בעם", אורחים – אקו מורגנשטרן, אלרן דקל, שי צברי, אהוד בנאי, יודית רביץ. רביעי, 09.03.2016, מועדון בארבי. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל, צילום וידאו – אדוה אראל.

גדולתה של להקת הדג נחש היא לא במקצבים המרקידים, לא בהיפ הופ הציוני, ישראלי, מקומי, כאן ועכשיו, גדולתה טמונה בסוד המילים, כך היה, כך הווה וכך יהיה (אני מאמין ומקווה). הטקסטים שנכתבים בידי שאנן סטריט מי שהקים את ההרכב בעקבות ג'אמים בבר הירושלמי שניהל ונכנס אל בין דפי ההיסטוריה של הגרוב המקומי, מהווים סוג של כתבי פלסטר כנגד העוולות, הצרות, מוסרי השכל נרמזים, דברי תוכחה, לא עומדים על הגדר, יורים באצבע מאשימה, עטופה במנגינה וקצב, סוג של תוכנית לימוד בית ספרית להחדרת מסרים ותובנות של אמת נכוחה במעטפת גרובית מרקידה, בבחינת הסוכריה שמעניקים לתלמידי בית המדרש על שינון מוצלח.

אחרי יותר מעשרים שנה של פעילות, מה אני מדבר, מעבר לכך, ולאחר שלוש שנים תמימות מאז שיצא לאור אלבום האולפן האחרון "זמן להתעורר", מבצעים חברי להקת הדג נחש צעד אחד לאחור, לא בקטע של רגרסיה, אלא בקטע של מחווה, הם מספיק בטוחים בעצמם כדי לפנות את מרכז הבמה לחברים, אורחים, גווני גוונים של שורת מוסיקאים, יוצרים מבצעים המגיעים ממחוזות שונים בקשת המוסיקלית המקומית, שאנן, גיא, שלומי, יא יא וחבריהם פונים לאברהם טל, יודית רביץ, אהוד בנאי, אקו מורגנשטרן, אלרן דקל, יוסי מזרחי, פלד, גבע אלון, מרינה מקסימיליאן, ועוד כדי ליצור עימם אלבום שירים חדש, אלבום הממשיך את המסורת הרהוטה והחכמה של שירי מחאה הנעטפים בגרוב הדג נחשי האופייני מטובל הפעם בתבלינים אישיים, הן במנגינות והן בטעמים שכל אורח מביא עימו להוויה ההיפ הופית של הדג נחש. יוצרים יחדיו אלבום המתהדר בשם הכל כך פשוט ורב משמעויות "שותפים בעם". כאשר האלבום הגיע לידי לפני ימים ספורים האסוציאציה הראשונה שלי לאחר כפל האזנות רצוף הייתה – מציאות מוחשית, מדובר ביצירה הדוקה ומוחלטת של קבוצה שיודעת את העבודה ויודעת מה צריך לעשות וליצור כדי להתאים את האישיות של כל אורח ואורחת, ממרום מושבם הוותיק של הדג נחש הם יכולים אכן לקחת פסיעה לאחור ולתת לאורחים שלהם את המיקרופון הראשי, כבוד, כבוד, כבוד!

אמש חזרנו למועדון בארבי תריסר שנים אחרי המפגש הראשון שלנו עם הדג נחש במקום, מאז אותו סבב הופעות בו ארחו את אהובה עוזרי כחלק מההרכב, מלווה אותם עם הבולבול טראנג. הפעם אהובה לא בתמונה, ישנה שורה חדשה של אמנים המתחברים לעשיה, היצירה והמנגינה, חברי הדג נחש חוגגים עתה את השקת אלבומם החדש בסבב הופעות הכולל שני ערבים בבארבי וערב נוסף בצוללת הירושלמית, סוג של בית עבורם.

מכיוון שמופע שכזה מחייב אירוח של המוסיקאים המשתתפים באלבום, החליטו על פיצול, חלקם יופיע הערב וחלק נוסף, מאלו הזמינים כאן ועכשיו, יופיעו מחר, אז תכלס, קיבלנו, מאות הצופים, רובם בני עשרה או בגירים רכים בשנים, מצויידים בגופיות הדג נחש וסנדלים (אנחנו בחודש מרץ, החורף עדיין כאן), טעימה מסוימת, לא קטנה, מהאלבום החדש, טעימה המלווה בביצועים ללהיטים שהפכו להמנונים, לצד חומרים אישיים של האורחים, כך שי צברי עם "לווי אותי" משחרית שלו לצד "שמש" מאלבום הדג נחש, כך אהוד בנאי עם "רעדה האדמה" עם הדג נחש לצד קלאסיקה כ"עיר מקלט" שלו, או יודית רביץ עם "עד הסוף" המשותף עם הדג נחש לצד "געגוע" שלה שקיבל הערב טוויסט היפ הופי גרובי.

בכלל, המופע נפתח בשיר הכי דג נחשי בהווייתו, סוג של חופש מחשבה והחלטה אישית, צעד מתבקש כדי להכין את האווירה עם הקריאה החבוטה כל כך להוציא את המריחואנה מפקודת הסמים המסוכנים, חבל שעמית דובדבני וארז אייזן מאינפקטד משרום, השותפים לשיר לא הפגינו נוכחות על הבמה, היו אוספים על הדרך עוד מעריצים לקראת המופע החגיגי הצפוי שלהם…

הערב בכללותו הרגיש לי קליל, זורם, בכל מובן ואספקט, לחיוב! החל מהתאורה הצבעונית והידידותית שלא כיסתה את הנגנים במסכי עשן מוחקי גבולות, לא שרפה את הרשתיות בעיני הקהל, פשוט נתנה חגיגה שמחה ומחייכת, עובר להתנהלות הגרובית הכאילו זורמת מהשרוול של החבורה הזאת שכבר יחדיו יותר מעשרים שנים, הקלילות, במיוחד החיבור עם האורחים, מסיבה שמחה מלווה בריקודים, ואם המסרים הישירים חדרו לתובנותיהם של הצעירים בקהל, הרווחנו בגדול, מוסיקה היא מורה טוב לדרך בחיים.

בקטנה א' – היה מלא אך לא היה צפוף, בניגוד למופעים דחוסים בבארבי, הפעם הרווח היה של הקהל שיכל לרקוד, לנתר, להניף ידיים ולשיר בגרון ניחר. הערב הדג נחש חוזרים לבארבי, סבב נוסף, אורחים נוספים.

בקטנה ב' – כן היה חסר לי קצת אורחים נוספים, גבע אלון במיוחד, היה מוסיף המון, אזרח של העולם.

ליין אפ: שירים: ליגל אייז, לזוז, הכל חוזר (עם אקו), כל הלילה (עם אלרן דקל), מנגינה (עם אלרן דקל), שותפים סמויים, מבסוט (עם שי צברי), שמש (עם שי צברי), לווי אותי (עם שי צברי), שירת הסטיקר, רעדה האדמה (עם אהוד בנאי), עיר מקלט (עם אהוד בנאי) , לא מספיק , לא פראיירים, עד הסוף (עם יהודית רביץ), געגוע ( עם יהודית רביץ), הנה אני בא, נחמה. הדרן: רסיסים (עם אקו), יום שישי (עם אהוד בנאי), מה נעשה, זמן להתעורר.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו פייסבוק, צילום: אדוה אראל

 

 

וידאו יוטיוב, צילום: אדוה אראל

 

 

 

הכי חדשים

צרויה להב הלכה לעולמה

מי שכתבה את הפסקול של הרגש הישראלי ידעה תמיד להישאר מאחורי השירים צרויה להב, מהקולות הייחודיים והעמוקים בזמר...

האמרגן אשר ראובני הלך לעולמו

האמרגן ואיש המוזיקה אשר ראובני הלך לעולמו לאחר תקופה של אשפוז, בעקבות זיהום חיידקי בדרכי הנשימה. בן...

נדב אזולאי- דינוזאור צעצוע

נדב אזולאי לא מגיע לאלבום הזה כדי להכריז הכרזות. הוא גם לא מחפש רגע שיא שיגדיר אותו....

מועדון צוותא חוזר עם סדרת מופעים אינטימיים

אינטימי בצוותא - תרבות בימים של מציאות מתוחה אחרי תקופה ארוכה של דממה כפויה, תיאטרון צוותא חוזר לפעילות...

אירוויזיון אסיה מכוון לבנגקוק האם הפעם זה יקרה

אירוויזיון אסיה חוזר לכותרות הפעם עם תאריך יעד (14.11.2026) אבל גם עם הרבה סימני שאלה. אחרי שנים של...

בין יוזמה מלמעלה לעשייה מהשטח עולם התרבות מתגייס

שני מסלולים, מטרה אחת בין הבטחות מלמעלה לפעולה מהשטח עולם התרבות הישראלי נמצא כבר שבועות בקיפאון מוחלט. אולמות...

2 הערות

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

האמרגן אשר ראובני הלך לעולמו

האמרגן ואיש המוזיקה אשר ראובני הלך לעולמו לאחר תקופה של אשפוז, בעקבות זיהום חיידקי בדרכי הנשימה. בן...

קולנוע במקום

רשת מועדוני התרבות FRIENDS מבית ההסתדרות משיקה יוזמה חדשה שמדברת בדיוק אל הרגע הנוכחי. כשאולמות התרבות מתמודדים...

מצעד הלהקות הצבאיות יוצא לדרך

תחנת הרדיו כאן גימל פותחת את ההצבעה למצעד השנתי ליום העצמאות וממקדת השנה זרקור על אחד הפרקים...

התרבות שוב נעצרת

עולם המופעים בישראל שוב נעצר. אולמות נסגרים, הופעות מתבטלות, והבמה מחשיכה. זה לא מפתיע. זה דפוס שחוזר...

עולם ההופעות שותק – ושאול מזרחי שובר את הדממה

כשהעיר התעוררה לאזעקה באותו בוקר שבת, הרגע שבו התברר שאנחנו נכנסים למערכה צבאית, בבארבי לא חיכו. שאול...

פסח בלי פסטיבלים – התרבות הישראלית נדחית לקיץ

חופשת חג הפסח בדרך כלל מביאה איתה פסטיבלים והופעות בכל הארץ. השנה התמונה אחרת לגמרי. אירועים שתוכננו...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא