בחזרה לבמה, הרכב האלקטרו סול פוטוטקסיס מגיע למועדון בארבי עם אורחים וחוויית חושים אאודיו ויז'ואלית מאתגרת, שלישי, 05.01.2016. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.
אי אפשר לטעות בי שאני אובייקטיבי, בכל אופן לא הפעם, כמי שנשבה בקסם המוסיקלי – הופעתי – חווייתי של ההרכב היוצא דופן הזה, מאז פברואר 2011, ממש בימים הראשונים לאחר הולדתו של הבלוג הזה, כאשר טעמתי לראשונה את המופע של פוטוטקסיס כחלק מערב "הבנות הנכונות" במסגרת הליין "לכלוך באוזן", הרכב שבמשפט אחד קצר מיציתי את ההוויה והחוויה שההרכב מעניק – ".. עם הסולנית יעל פלדינגר, מוסיקה מענגת, חושנית ומרקידה, להקה שכבר צברה לה חבורת מעריצים".
מסלול ארוך, צמוד וממושך עברתי לצד ההרכב, השקות, הופעות, המעבר מהבית הכמעט קבוע בתאטרון תמונע באווירה סמי משפחתית אינטימית עם קהל קבוע אל החלל הגדול של מועדון בארבי, ממש תנועה לכיוון האור, פירושו המילולי והמעשי מסתבר של המושג המהווה את שם ההרכב. תנועת האנזימים לעבר האור Phototaxis.
אמש נפלה לידי הזדמנות נוספת לחוות את ההתפתחות וההתנסות בחוויה הזו, פוטוטקסיס הגיעו, וצריך לאמר, אחרי תקופה די ארוכה של היעדרות מהבמות בתל אביב ובכלל, אל הבמה במועדון בארבי, מופע המהווה חלק ממסע חדש לעבר אלבום שבדרך, יהיה זה אלבומם החמישי בפרק זמן בן כחמש שנים, הישג מקצועי לא מבוטל לצד הישג אמנותי חשוב, הדרך שעוברת מהאלבום הראשון ועד עתה מהווה צעידה מדודה וזהירה בין ההוויה שסגנונם הייחודי מוביל את היצירה ואת הקהל המלווה להתנסויות חדשות ושונות מעת לעת זאת מבלי ליפול למלכודות של זליגה הצידה מאותו תחום טיפה נישתי אך מאוד דומיננטי בהווייתו – האלקטרו סול.
החוויה שהוכנה לקהל אמש התבססה על הצלילים המוכרים לצד שני קטעים חדשים שימצאו את מקומם באלבום הבא, ובזווית היצירתית גם שיתופי פעולה מעניינים ומאתגרים, הראשון עם ארנון נאור, הלו הוא Sun Tailor שחזר לא מזמן מסבב באירופה בביצוע חדש ושונה לשיר הנושא מאלבום האי.פי – Butcherman, ועם חמי רודנר המיתולוגי והמפתיע המקיים עימם דו שיח חדשני ורענן דווקא בשפה האנגלית, דו שיח שכבר בא לידי ביטוי בווידאו קליפ יוצא דופן ובדואט "מאמם" במהלך המופע לשיר Woman הנועל את אלבומם האחרון Marinade שיצא לפני שנה בדיוק.
כעת קיבלה החוויה החושנית טוויסט חדש באמצעות תאורה ואובייקט דמוי ירח מלא לבן עד אדום דם על פי משחקי האורות מעל דמותה הקופצנית, סוערת ונסערת של יעל פלדינגר הסולנית אשר כעט והוסוותה וטושטשה כחלק מהדימוי המותיר את הזווית האודיופונית כמוטיב החזק יותר בחוויה.
התנועה המעושנת (מלשון עשן) לכיוון האור קיבלה אמש משמעויות דומיננטיות כחוויה שיש להתמכר אליה ופשוט לנוע, לנוע, לנוע, כפי שעשו עשרות הצופים שמלאו את הרחבה מול הבמה בריקודים בעוד הקהל הצופה מהרחבה העליונה לכוד בחוויה הויז'ואלית.
ההתפתחות הביולוגית של פוטוטקסיס משמרת את הצבעים המקוריים אך יוצרת התמזגויות חדשות, מוטיב שכבר חוויתי במופע המשותף עם הכנר טיילור רנקין לפני שנתיים וחצי, זו ההזדמנות לאמץ שוב את המשפט שכתבתי אז והוא פשוט מתאים גם כעת – "החיבור הנדיר בין יעל, אמנית נשמה עם קול מסתורי ומהפנט, לבין איתי, יוצר אלקטרוני משובח עם סאונד מעודכן, מביא לשילוב מרתק של צליל מחוספס עם נגיעות קלאביות. Phototaxis מתכתבים עם הזרמים העכשוויים ביותר במוזיקת האינדי ומייצרים את הדבר החמקמק הזה שיגרום לכם להתאהב".
בקטנה: בסבלנות אין קץ צופה במיקרואורגניזם המוסיקלי הזה עושה דרכו לכיוון האור, כל אלבום מחזק את האור לכדי אלומה המלאה באנרגיות.
האזנה ורכישה
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע
וידאו
