דיווח מהשטח

תיעוד מהשטח: לכלוך באוזן – הבנות הנכונות

זו הכתבה השישית שלי, התפרסמה לראשונה באתר חדשות המוסיקה ובמקביל באלבום התמונות שלי בפליקר:

http://www.music-news.co.il/artGallerySingle.asp?galleryId=31&artId=652

http://www.flickr.com/photos/tlvcops/sets/72157625930266568/

פרסומת

לאון מלך הבנות

תשעה הרכבים, כולם עם זמרות, נשים, בנות, הבנות הנכונות, בערב מספר 21 של ליין "לכלוך באוזן" מבית היצור של לאון פלדמן, ליל שישי 28.01.2011 עד השעות הקטנות. סטילס ווידיאו: יובל אראל.

ניצח על כולן: לאון "נפולאון" פלדמן
ניצח על כולן: לאון "נפולאון" פלדמן

אני עומד ומסיר את הכובע, שאינני חובש, בפני הקיסר האחרון של סצנת האינדי בתל אביב, לאון "נפולאון" פלדמן, הוא עשה זאת שוב. לדגום את הנשים החלוצות, הבועטות, הרכות, המחוספסות, הרוקיסטיות המבטיחות, המגוונות, ללילה ארוך של מופע רוק מגוון, המשלב זרמים וסגנונות רבים ושונים – פולק, רוק, הארד רוק, פאנק, פוסט פאנק, תעשייתי, מטאלי, מלטף, נושך, עוקץ, בועט.

פרסומת

זהו לא מעשה קל, לעלות לבמה אחת את הבנות הללו, כל אחת מהן עומדת בפני עצמה, חלקן בחזית הבמה וחלקן מאחורי חטיבת הקצב, לדעת לשבץ ולאחד ולפרוס מסע מוסיקלי ארוך ומעניין המוביל את הצופה והמאזין במשך הלילה הסוער למחוזות מוסיקלים שונים, מעניינים ומאתגרים.

הערב נפתח בהופעתה של שרון קנטור – עיתונאית תל אביבית, עורכת תוכניות מוסיקה אלטרנטיביות, מגישת טלוויזיה ופעילה חברתית – ניגנה ושרה בפני קהל האוזן מוסיקת פולק, ההרכב השני – פוטוטקסיס, עם הסולנית יעל פלדינגר, מוסיקה מענגת, חושנית ומרקידה, להקה שכבר צברה לה חבורת מעריצים, אחריה עלתה ירונה כספי, מוסיקאית רוק, כותבת, מלחינה ושרה שביצעה מבחר מאלבומה האחרון "אגו", הבאה בתור דיה רז, רוקרית צעירה שאלבומה הראשון עומד לצאת בקרוב, רם אוריון ודפנה קינן היו בין הנגנים שליוו אותה, כן, גם רם אוריון נתן משלו, למרות שמדובר בערב בנות, כבוד הוא כבוד. הלהקה החמישית שעלתה לבימת האוזן הייתה לורנה בי – הנציגות הירושלמית בערב הכל כך תל אביבי, עם הסולנית היפה עדי אולמנסקי – שילוב של אלקטרוניקה ורוק עוקצני, כן, גם חברי לורנה בי שוקדים לאחרונה על אלבום. הקצב והאדרנלין מתחיל לעלות – ההרכב הבא – Opioids – חבורה תל אביבית המנגנת בסגנון הגל החדש ופוסט גותי חשוך, עם הסולנית שרון ראובני, להקת שוליים אמיתית שנותנת בראש לנתיני הצימר בדרום תל אביב….שרון היתה הבת הראשונה שגם ירדה אל הקהל והובילה את הערב למהותו האמיתית של האוזן – חיבור ישיר ובלתי אמצעי בין המוסיקאים לקהל הצמוד צמוד צמוד. במבט ראשון היא נראית כמו בת השכן או התלמידה הטובה אבל לא, היא ממש פרועה. ההרכב השביעי שעלה לבמה – "אחד יותר מידי", many 1.2 – הרכב המשלב רוק עם טעימות סול ובלוז, הסולנית טליס וחיזוק נשי בין הנגנים המתופפת ניצן גולדברג, נתנו לערב את טעימות הנשמה הקצביות השחורות, גרוב אמיתי, כבר הספיקו בזמן קצר לחרוש את המקומות החשובים בתל אביב, בארבי, לבונטין שבע, רוטשילד שתמשרה, אני צופה להם עתיד. ההרכב השמיני, המוזר ויוצא הדופן מבין כולם – man 25, התעסקו במוסיקת פוסט פאנק,תעשייתית, אלקטרונית, צעצועים, מחשבים זעירים, פחים ומופע ביזארי מה, מסתורי ומהפנט, הזמרת – אורלי איתן, עטויה בגלימת כיפה אדומה קצרה שכיסתה את פניה אך חשפה את רגליה הארוכות, המופע החשוך והמסתורי תפס תאוצה אט אט עם הרעש והצעצועים עד שבשיאו השילה אורלי את הגלימה וחשפה סט לבנים שחורים מרושת, דרך אגב הם היו זריזים מאוד, הנה כאן ניתן לצפות בכל המופע שלהם: www.youtube.com/watch?v=zuoZ_Gb8edM .

את אקורדי הסיום לערב המרתק הגישו חברי להקת זאקא עם הזמרת ג'קי אמאממת…פאנק אמיתי מבית פתקית, כל מילה נוספת מיותרת.

כמובן שחשוב להדגיש כי את האווירה והחיבוריות בין מופע למופע הגישה התקליטנית אורלי יעקובי.

סיום: ארבע בבוקר פליטי ופליטות האירוע יוצאים אל הלילה החורפי והגשום בתל אביב, בדרך הביתה, עייפים אך מרוצים.

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: