רשמים מפסטיבל תימנה בראש העין, משפחת אראל יוצאת למסע לחיפוש שורשים ומוצאת סחוג והרבה להיטים. רביעי, 30.09.2015 דו"ח מסע וצלילים.
בשעות אחר הצהריים המאוחרות עזבנו את רצועת החוף, חמושים באלבום הטרי של A-Wa, כדי להיכנס לאווירה המתאימה, מצלמות והרבה בקבוקי מים עשינו את דרכנו לכיוון ראש העין, העיר הראשונה של "אחי בני תימן" שהוקמה על יסודות מחנה צבא בריטי בידי יהודים שהגיעו ארצה במסגרת העלייה הגדולה "על כנפי נשרים" מתימן ועדן, על מנת לחוות גם השנה כאשתקד את אירועי פסטיבל תימנה הפותח צוהר למורשת יהדות בני תימן, המסורת, האמנות, היצירה וכמובן המוסיקה.
הנחיתה בכרך התימני הייתה קלילה ורכה לאחר נסיעה בכבישים הכמעט ריקים של חול המועד סוכות מגוש דן, חניה במתחם הסמוך לבמה המרכזית, הצטיידות בתגים והצבת הציוד וקדימה לצאת למסע שוטטות ברחבי המיצגים והמזון עד לפתיחת המופעים, גם השנה אחת האטרקציות המרתקות הייתה הוצאתו של המוזיאון למורשת יהדות תימן הממוקם בביתן האחרון שנותר מהמחנה הצבאי הבריטי, אל אוהל רחב במתחם הפסטיבל, תצוגה הכוללת שחזור הווי החיים של היהודים בתימן ששילבו אמונה יהודית לצד אמנות בדגש על מוסיקה וצורפות.
גם החוויה הקולינרית הייתה מיוחדת, למרות היותו של ספר הבישול התימני מצומק יחסית לספר הבישול הצפון אפריקאי עדיין נתנה לנו ההזדמנות ליהנות ממיני בצקים ולנסות סחוג עם כל דבר, סחוג עם רסק עגבניות, סחוג עם חילבה וסחוג עם שוקולד למריחה, הכל כדי לנגב זלביות שמנוניות של חנוכה לצד לחוח אוורירי של יום שישי, הפעם נעדר מקומו של דוכן השוויה, במקומו מצאתי דוכן תבלינים עם כמה עשרות גווני גוונים של חוויאג', זו תערובת התבלינים התימנית המותאמת לכל תבשיל בפני עצמו שהייתה נעדרת רק מחוויאג' בגרסה לעוגה…
לקראת השעה שמונה וחצי, כאשר השמש כבר שקעה לה בים התיכון ותיאומי הבלאנס האחרונים הסתיימו החל הפסטיבל לחיות את הבמה המרכזית באמפי פארק הירוק והגדול, שורת המופעים שהונחו בידי השדרן אליקו מרדיו לב המדינה שאף שידר את המופעים למאזיניו, החלו עם אחד מהכוכבים הבכירים והמוכרים המשמרים את הצבע והשירה התימנית המקורית – ציון גולן אשר כיכב גם בשנה שעברה, גולן הוא כאמור אחד המשמרים את הצליל והשירה האותנטית, את המופע ליווה צעיר בשם ג'ירפי לבוש בכותונת תימנית שהפליא בריקוד תימני קלאסי.
את המשכו של הפסטיבל הובילו האחים לבית עמרם, בניו של אהרון עמרם, אחד החשובים והבכירים במוסיקאים והזמרים בסצנה התימנית, מי שהספיק להוציא מעל 150 אלבומי מוסיקה האוצרים שירה מהמסורת התימנית ואף זוכה פרס אקו"ם כמלחין ומשורר המשמר את השירה התימנית (רק הדוכן שבניו הפעילו עם יצירותיו במיצבים השתרע על שתי עמדות, האחת לאלבומים והשנייה לספרים…), לירון עמרם, אחד מחביבי הבלוג, המוכר לקהיליית ההיפסטרים התל אביבית עם הרכבו הפנתרים, המעבד ומגיש את הצליל התימני המסורתי בנגיעות אלקטרוניות עכשוויות, עומד להשיק אלבום בכורה משלו, יחד עם שחר עמרם ואל רם עמרם הגישו שירים אותנטיים בתימנית בעיבודים מודרניים. המופע וההגשה מצוינים, רק חבל שהאב אהרון אשר נכח במתחם הבמה לא הצטרף לבניו…
כעת עולה לבמה הזמר לידור יוספי, לידור שהיה אחד מהכוכבים המבטיחים בזמר המזרחי והתימני בשנות התשעים עם שורות להיטים, נעלם מהשטח בשנים האחרונות, די מאוכזב מחוסר הצלחה בשנים האחרונות, עלה שוב לכותרות ולתודעה הציבורית בעקבות כמה סטאטוסים דכאוניים ברשת הפייסבוק ובעקבות שיר חדש שכתב, הלחין וביצע ושוחרר בתחילת הקיץ להאזנה, יצרתי עימו קשר ובשיחה סיפר כי הוא עדיין סוחב את עוגמת הנפש מהתקשורת והתעשייה שנטשו אותו והשיר החדש מהווה מעין מחווה לאותם שזוכרים ומעריצים אותו ואת להיטיו מאותם ימים, אמש על הבמה, אל מול קהל האלפים שמילא את הפארק חזר לידור להיות אותו זמר מצליח ואהוב.
חלקו השני של הפסטיבל גרם לי להרים גבות, פסטיבל תימנה מיועד לשמר ולרענן את הפולקלור של "אחי בני תימן" ולכן נראתה לי די תמוהה ההחלטה להזמין את אחד היוצרים המוזיקלים החשובים שזכה לקריירה מצוינת הן בארץ והן מעבר לים ומזוהה ביותר עם כמה משיריו שהפכו ללהיטים מיתולוגיים כמעט כ"שיר אהבה בדואי", "יהיה טוב", "האישה שאיתי" ועוד רבים, כי עם כל הכבוד ויש הרבה, דויד ברוזה איננו בדיוק תימני או מוזיקאי העוסק בשירה תימנית, אמנם בשנה החולפת השיק את האלבום "שיר אהבה אנדלוסי" יחד עם התזמורת האנדלוסית אשקלון הלוקח את מיטב שיריו וצובע אותם בגוונים המזרחיים הערביים ומשדרג אותם לחוויית האזנה יותר מאיכותית, אף חוויתי מופע שלהם יחדיו במסגרת אירוע "צליל אחד לדו קיום", אך עדיין צלילי פח הזיתים או המקצב והטקסטים התימניים אינם שזורים בשירתו, אולם הניסיון לחבר את ברוזה לפסטיבל התבטא בהצטרפותם של חברי אנסמבל דיוואן למופע יחד עימו ואף לחוד בשירה תימנית השואבת את מקורותיה משירתו של רבי שלום שבזי ומוגשת במעטפת לירית, מיסטית ו"רוחנית", גולת הכותרת הייתה, דואט של ברוזה וטל בדני מהאנסמבל לשיר "חביב גלבי"…
את השעה האחרונה אל תוך חצות הלילה קטף בהצלחה, אהבה וציפייה של רבים מבאי הפסטיבל זמר נוסף, יליד העיר, שהספיק להשיק 17 אלבומי אולפן והופעות ולהגיש להיטים שהפכו לחלק מהקנון המוזיקלי הישראלי כ"זה הזמן לסלוח", "פני מלאך", "תני חיבוק ילדונת" ועוד רבים, כן, יואב יצחק חתם את הערב בשורת להיטים מהמיטב שלו תוך שהוא סוחף את הקהל לשירה בציבור…
בקטנה – כן, הן היו חסרות לי על הבמה, שלושת האחיות לבית חיים, ההרכב A-Wa היה מוסיף צבעים נוספים לחגיגה המוזיקלית. הערב אנחנו חוזרים כדי להמשיך את החגיגה עם דודו אהרון, אביהו מדינה, אהרון ירימי & בן מוש, נתי לב, שקד קוממי וברכה כהן, בואו!
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהפסטיבל
וידאו, צילום – אדוה אראל
תגובה אחת