הבלוג נוחת למופע הרכב הבנים Backstreet boys באמפי פארק רעננה, לבד בין שמונת אלפים בנות, רשמים, תובנות, מראות וצלילים, רביעי, 20.05.2015 מדווח – יובל אראל.
גם אני נסחפתי בסערת ההורמונים שאופפת את בנות ישראל השבוע, סערה שהחלה כבר ביום ראשון מוקדם בבוקר עם נחיתתם של חברי הרכב הבנים Backstreet boys בישראל לקראת סט הופעות משולש באמפי פארק ברעננה, סט הופעות שאמור היה להתקיים לפני שנה אך נדחה בעקבות אירועים כאלו ואחרים…
אני לוקח את עצמי במסע לעבר הלא רחוק, במונחים שלי, 15 שנה אחורה, לאוקטובר 1999, היכל הספורט ביד אליהו, לוקח את הבת לראות את להקת הבנים הבריטית פייב בהופעה אותה מחממים חברי ההרכב המקומי היי פייב. המתכונת המנצחת את המין הנשי – קחו חמישה עד שישה בחורים צעירים, נראים טוב מאוד, ממש דוגמנים, אפילו אתלטיים, תלבישו אותם נכון, תשקיעו בהם מאות שעות אימון בסטודיו למחול עכשווי עם כוריאוגרפיה מדויקת, תמצאו את המקצוענים שיכינו להם שירי פופ רקיד התואם לרוח התקופה, מצעדי ההשמעות ורחבות המועדונים, תדאגו שמשרדי היח"צ יפעלו חזק כדי לתת להם דחיפה לתודעה באמצעות אמצעי התקשורת והנה לכם סטארט אפ מצליח.
מאז אותם ימים הרבה צלילים ומופעים עברו חלפו כאן בעיר הגדולה, סגנונות חדשים צמחו, מגמות נוצרו, אולם דברים שנוצקו לתודעת הנערות המתבגרות נשארים כחלק מהדי.אנ.אי, גם בביתי וגם באלפי בתי אב אחרים, גדלו נשים שרק מחכות ללהקת הבנים הנכונה שתנחת בארץ. מי שהחליט להפיק את הביקור של ההרכב בארץ כחלק מסבב In A World Like This הנערך בשנתיים האחרונות מאז שיצא אלבומם האחרון שעל שמו קרוי הסבב, עשה את אחת ההחלטות הנכונות בתחום בתעשיית המוזיקה המקומית…
אמש, הפרתי פעם נוספת את החוק הבלתי כתוב לפיו אני מסקר הופעות בתחום גוש דן בלבד ויצאתי למסע ארוך בנתיבי איילון עד מגרש החנייה הצמוד לאמפי ברעננה, הדבר הראשון שחדר לתודעתי מיד עם יציאתי מהרכב היה – בנות, גדולות, קטנות, מכל הגוונים והגזרות, נושאות שלטי בריסטול המבקשים להביע את אהבתן, הערצתן לחברי ההרכב, בקצרה BSB, בלונים אדומים ועוד מיני הפתעות, האמפי הוא די קומפקטי יחסית ומכיל כשמונת אלפים מקומות במושבים וברחבות הדשא שמאחוריהם. המחשבה הראשונה שחלפה בראשי הייתה אודות כנסי ההתעוררות של מפלגות החרדים ביד אליהו, אלפי גברים בלבוש שחור, כמעט זהים, דומים, המגיעים למטרה אחת, כך גם עתה, אלפי נשים המגיעות למטרה אחת – לשחרר את כל ההורמונים האצורים מול במת המופעים, ולכל נציגי זכויות האדם באשר הם והן, כן, היו גם גברים, אך אלו נטמעו כלא היו – מאבטחים, אנשי הפקה, וכן אולי איזה בחור או שניים שעשו את טעות חייהם ונגררו אחר החברה…
בקיצור – מסיבת הבנות הגדולה ביותר שידעה מדינת ישראל, נכנסת ליומה השני מתוך שלושה, אחרי חצי שעה לערך של תקלוט להיטי אמטיוי של שנות התשעים שיצרו עניין וריקוד בקרב הקהל הרב שתפס את מושבים כשעה וחצי לפני המופע, ועוד זמן שהפך להיות זמן מת בלי עניין ורק מתח מצטבר, כבו כל האורות בפארק ונשמעה שאגה אחת אדירה המורכבת משמונת אלפים גרונות צווחים של הבנות והשמש החליטה להאיר את המקום ולסנוור אותי לחלוטין, המופע מתחיל כאשר חמשת הבנים, ניק, בריאן, האווי, קווין ואי.ג'י יורדים בגרם מדרגות אחורי למרכז הבמה, לבושים בחליפות כחולות וחולצות לבנות בצעדי ריקוד וההצגה הגדולה יוצאת לדרך, שיר אחרי שיר ממיטב להיטיהם מבוצעים, הם מקצוענים ומשופשפים לעילא, כל אחד יודע היכן ואיך לעמוד בכל רגע נתון, איזו תנועה לבצע ומה לשיר, בעצם, אין נגנים כאן, הי, מה קורה פה, אנחנו לא במופע סאונדסיסטם של זמרי היפ הופ או דאנסהול, מסתבר שכן, כל המוזיקה מנוגנת בפליי בק, הבמה היא לשואו אוף, לריקודים, לג'סטות, משל היתה מסך טלויזיה או קולנוע תלת מימדי אחד ענקי, האמפי לא גדול במיוחד והמראה הצבעוני והאנגרטי נראה טוב בכל זוית ובכל מרחק, אחרי שסיימתי את סשן הצילומים שהוקצו לי בשלושת השירים הראשונים הלכתי לטייל ברחבי האמפי ולחפש מקום טוב לצפות ממנו במופע, ממש מתחת לעמדת הזרקורים ומסרטות הוידאו במעגל סגור שהיוו חלק מהשואו הבימתי, צופה מעל הקהל לעבר המופע, אלפי ידיים מונפות באוויר, בלונים, שלטים וכמובן סמארטפונים, הבנות מצלמות ומצלמות, שברו את האינסטגרם הבנות הללו. הויז'ואל הבימתי משנה תדירות תפאורה של וי ארט, קליפים ייעודיים למופע עושים את החוויה למעצימת חושים, אני מנסה לערוך סקר קצר, עובר בין כמה בנות ושואל אותן מה שם השיר המבוצע כעת, לא שאינני יודע כי כבר הצטיידתי בסט ליסט, אבל חשפתי את ההייפ הגדול, הי, לא באמת מעריצות, נו טוב, חלק גדול כן, היתר, נגררות אחרי הבאז התקשורתי והחברות, בקטע של ללכת למופע כדי שלא יצחקו עלי אחר כך בבית הספר\בעבודה שהפסדתי, אף אחת מהבנות לא ידעה לענות, כאילו, אתן לא מזהות את השיר "We've Got It Goin' On", הסינגל הראשון של ההרכב, שיצא בשנת 1994 ונכתב והופק בידי דניס פופ. סינגל שזכה להצלחה באירופה ובארצות הברית…אפילו אני ידעתי לזהות..
אז, אחרי שפיצחתי את ההייפ והבאז והצווחות וההורמונים והנה הגיע הקטע האחר במופע, אחרי החלפת תלבושות נוספת הבחורים חוזרים לבמה יושבים על שרפרפי בר גבוהים ונמוכים, מאחוריהם ישובה קבוצת בנות ברות מזל שהתבקשו להוות עיטור נשי לגיג הנוכחי, הן המומות מעצם המעמד לא מצליחות באמת לנשום, לזוז או לרקוד, דבוקות למושבים, הבנים עוברים כאת לקטע של הבלדות, מגישים אותן אקוסטי, עם גיטרה קלאסית וקחון, סטייל מסביב למדורה בחוף פלמחים… דוחפים קצת פי אר למופע ומבקשים לדחוף סרט ואלבום שבדרך כי ביזנס מעל הכל בסופו של דבר, אבל לחמה אני כזה קטנוני, כל הפארק מחייך לשמיים, אדרנלין ברמות גבוהות נרשם במדדי לחץ הדם של הבנות, אני מתחיל לזהות את הישורת האחרונה למופע (חכם, אתה מחזיק בלין אפ…) ועושה דרכי לפינה הצדדית, רק כדי לגמוע את הביט המרקיד של הלהיט הכי גדול של הבנים – Everybody (Backstreet's Back) ולנוע לכיוון היציאה רק מהסיבה שהתריעו בפני על הפקק הצפוי ביציאה מהחניה, חולף בדרכי על פני עשרות בנות נוספות שישבו עמדו או רקדו מחוץ לגדר עם שמיכות חטיפים ובקבוקי אלכוהול, מעולם מסיבת הבנות הכי גדולה לא נראתה כל כך מרגשת, את ההדרן השני עם השיר Larger Than Life אני כבר שומע מבעד לחלון המכונית, מעולם הדרך הביתה לא נראתה כל כך קצרה ומהירה…
בקטנה – חלק לא מבוטל מההבנות הצווחות באמפי יגיעו גם הערב להמשיך את החגיגה ביומו השלישי של הטקס הנשי הזה, תיהנו J
סט ליסט – חלק ראשון: The Call, Don't Want You Back, Incomplete, Permanent Stain, All I Have to Give. חלק שני: As Long as You Love Me, Show 'Em (What You're Made Of), Show Me the Meaning of Being Lonely, Breathe, I'll Never Break Your Heart, We've Got It Goin' On חלק אקוסטי: Drowning, 10,000 Promises,Madeleine, Quit Playing Games (With My Heart) חלק רביעי: The One, Love Somebody, Shape of My Heart, In a World Like This, I Want It That Way. הדרן 1: Everybody (Backstreet's Back) הדרן 2: Larger Than Life
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום – יובל אראל
וידאו פליי ליסט מהמופע. צילום – אדוה אראל
וידאו פליי ליסט מהמופע. צילום – גיל קוזלוב
2 תגובות