דיווח מהשטח

גיא ויהל מחממים את החורף בחולון

גיא מנטש ויהל דורון מארחים את דודי לוי ואמיר דדון במסגרת ליין מופעי "חורף חם" במרכז שטיינברג בחולון, מוצ"ש, 27.12.2014. נכח, תיעד ומדווח –  יובל אראל.

גיא ויהל, חורף חם. צילום: יובל אראל
גיא ויהל, חורף חם. צילום: יובל אראל

שלוש וחצי שנים חלפו מאז פגשתי לראשונה את יהל דורון וגיא מנטש, המוכרים כצמד "גיא ויהל", אוגוסט 2011, ממש זמן קצר לאחר ששוחררתי מאשפוז ושיקום רפואי בעקבות תאונת דרכים שריסקה את עצמותי, במהלכו זכיתי למספר ביקורים של שרון עובדיה מאתר "חדשות המוסיקה", באחד הביקורים הביא לי שרון כמה תקליטורי מוסיקה חדשים מההשקות האחרונות, ביניהם את אלבום הבכורה של ההרכב החדש RevelDay, המפגש היה בקונטיינר, בנמל יפו, כאשר הצמד הגיע עם הרכב הנגנים להופעה בין אלכוהול לפירות ים, גיליתי עולם עשיר של צלילים בועטים אך יחד עם זאת מלודים, שירים הנעים בין סגנונות שונים – רוק אקלקטי משובח באנגלית.

מאותו ערב הספיקו השניים לפרק את ההרכב, לצעוד קדימה דרך תכנית הריאליטי The Voice בעונתה הראשונה, להיחשף לציבור רחב ולהתברג היטב בשדרת המיינסטרים של המוזיקה הישראלית כאשר הם משמרים את הצליל הייחודי שלהם המורכב מהשפעות מוזיקליות מבריטניה ואמריקה גם יחד אך הטקסטים כעת הם בעברית, חיבור עם עופר מאירי ממטרופולין מוביל הן להופעות במסגרת ההרכב והן להפקת אלבום בכורה תחת הטייטל החדש – גיא ויהל, אלבום שכמה משיריו נכנסו לרשימות ההשמעה במצעדי הלהיטים בתחנות הרדיו.

יהל דורון, חולון. צילום: יובל אראל
יהל דורון, חולון. צילום: יובל אראל

אמש נפלה בידי ההזדמנות לחוות מופע שלם של הצמד וההרכב המלווה במסגרת ליין ההופעות של המפיק חיים שמש במרכז שטיינברג בחולון, מוסד תרבות מקומי בעל אווירה סמי משפחתית לתושבי חולון, המופע תוכנן בסימן אירוח אמנים נוספים, אמיר דדון ודודי לוי, אכן הזדמנות לשעה מוזיקלית איכותית.

אולם המופע אכן הקרין אווירה חמימה כאשר כמה מאות מבנות חולון וסביבתה הגיעו לצפות במופע שהתנהל רגוע יחסית, אף אחד לא קם לרקוד ליד הבמה, הבנות היו עסוקות יותר בשירה מהמושב ותיעוד בסמארטפונים..

גיא מנטש, חולון. צילום: יובל אראל
גיא מנטש, חולון. צילום: יובל אראל

גיא ויהל, מלווים ברועי נויפלד בקלידים ומחשב, מיכאל פרוסט בגיטרת בס  ושי ברוך על התופים הגישו מופע מהוקצע היטב שכלל אסופת שירים מגוונת, הן מאלבומם "גיא ויהל" הן מהאלבום הבכורה בהרכב "RevelDay", הפיקים האיכותיים יותר במופע היו בשיתופי הפעולה, כאשר ארחו את דודי לוי בשניים משיריו שזכו כאן לעיבוד עשיר ובהמשך כאשר ארחו את אמיר דדון שגם שיריו זכו לעיבוד וביצוע משותף בהרמוניות קוליות, בין לבין שיבצו גיא ויהל חומרים חדשים וציינו כי האלבום הבא בדרך.

דודי לוי, שכונה של צלילים. צילום: יובל אראל
דודי לוי, שכונה של צלילים. צילום: יובל אראל

החומרים של גיא ויהל, הן באלבום והן על הבמה מלוטשים, מעובדים ומופקים בצורה מצוינת, ככה זה כשיש לך ביד טקסטים איכותיים ומלודיה טובה וקליטה, ככה זה כאשר אתה יודע לנוע נכון בתוככי אוקיינוס הפופ המיינסטרימי, לחוש את הצליל הנכון ולהגיש חומרים שתופסים את האוזן ונקלטים היטב בזיכרון המוזיקלי האישי, דרמה, מתח הנבנה נכון עם חפירת צלילי הגיטרה של יהל.

בהדרן קיבל דודי לוי קרדיט גדול כאשר השיר "מישהו גדול" שאת מילותיו כתבה המשוררת חנה גולדברג והוא הלחין שזכה לביצוע בכורה בידי שי גבסו קיבל כעת פרשנות משותפת לארבעת המוזיקאים במשותף.

אמיר דדון, מרים את הצלילים. צילום: יובל אראל
אמיר דדון, מרים את הצלילים. צילום: יובל אראל

בקטנה א' – מרכז שטיינברג הוא המועדון השכונתי, הביתי של חולון, הליין "חורף חם" מפנק את התושבים וחוסך מהם להצפין לתל אביב או הרצליה כאשר מופעים איכותיים ממתינים להם ליד הבית, רק לנעול נעליים ולהגיע, ציפיתי לקהל רב יותר.

בקטנה ב' – הרעיון של חיבור מוזיקאים אורחים קיבל הפעם ציון לשבח, כי לא היה כאן רק עיבוי התוכנית אלא הפקה ועיבוד מוזיקלי חדש ורענן לחומרים מוכרים, משובח.

גיא, יהל, דודי ואמיר, שטיינברג. צילום: יובל אראל
גיא, יהל, דודי ואמיר, שטיינברג. צילום: יובל אראל

ליין אפ: היא לא רוצה לחזור, להציל אותי, Chasing Cars – (מחווה ל -Snow Patrol ), להישאר איתך/תאמין/ חדש, שכונה של איש אחד – (עם דודי לוי), כל הזמן שבעולם – (עם דודי לוי), מרוב אושר, ארבעים שקיעות, שעות של אמת, גלים – (עם אמיר דדון), שמים בוערים – (עם אמיר דדון), לא סתם – (עם אמיר דדון), רצים באוויר, ג'יפסי, הדרן: בואי אהבה, תראי אני אוהב, מישהו גדול (יחד עם אמיר דדון ודודי לוי).

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע (צילום: יובל אראל)

וידאו (צילום שילי אראל)

 

 

 

 

 

 

 

תגים
הצג עוד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
Close