טיפקס בעיניים

מופע האיחוד של להקת טיפקס, סשן שני, שישי בצהריים, 27.06.2014, זאפה הרצליה. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת גם ב"מגפון" עיתון ישראלי עצמאי.

את ההזדמנות לחוות את האיחוד של טיפקס לא הפסדתי, אמנם לא היה זה הערב הראשון, אותו הקדשתי לשיוט לילי באירועי לילה לבן, אך הסשן השני בדמות מופע תואם במועדון זאפה בהרצליה היווה אייטם נכון וחשוב כשלעצמו.

טיפקס, לבטח כולם יודעים הייתה כאן בסביבה במשך עשרים שנים, מ- 1989 ועד 2009 עת פורקה סופית ורשמית בידי יעקב קובי אוז שהקימה בזמנו יחד עם חברים משדרות וקיבוצי הסביבה על מנת לגשר בין הפערים החברתיים, ההרכב שילב בין פופ ורוק ישראלי מעוטרים בגווני גוונים מזרחיים, ימתיכוניים..

ויש עוד, כאן….

לפני כחצי שנה דגדג לקובי אוז, שפנה לכיוון הפיוט היהודי, לחזור ולאחד את חברי ההרכב המיתולוגי למספר הופעות, ככה זה כשאתה יוצר דברים טובים, הקהל יודע זאת, אתה יודע שהקהל יודע, וכל שנותר לך הוא לממש את רצונותיך רצונותיהם…

וכשמשהו טוב הולך להתממש לא היה זה מפתיע כי חודש וחצי לפני תאריכי המופעים שנקבעו, הכרטיסים אזלו, עניין שהוביל לקביעת תאריכי מופעים נוספים בהמשך הקיץ.

אז מה היה היום בסניף ההרצלייני של רשת זאפה? אולם מלא מפה לפה, משפחות על ילדיהם, נציגות רחבה מאוד לעיר שדרות וסביבתה שהגרה ליום אחד למרכז וקובי אוז אחד ויחיד, עדיין קטן (מי אמר נמוך?) אך ענק בהשראה, נוכחות והופעה.

מלווה בהרכב הכולל את דניאל קריאף בשירה, רמי יוסיפוב בגיטרה חשמלית, גל פרמן בגיטרת בס, אדם מדר במנדולינה, חצוצרה, כינור וחליל, גלעד חזן בעוּד וכינור, שחר ימפולסקי בקלידים ואקורדיון, נעם חן בכלי הקשה ותמיר ימיני על התופים, הגיש קובי אוז סט שכלל מהמיטב, אבל באמת מהמיטב, כי כמעט כל שיר של טיפקס הוא בסט סלר בעצמו, מה שנקרא להיט רודף להיט! מתוך מניין האלבומים, ביניהם ארבע זהב ואחד פלטינה, נקבעו ושובצו  שירים כשיר סיפור אחד ארוך ומרתק, מעלה גלי נוסטלגיה ומזיז את האנשים במושביהם וחלק לא מבוטל מהם חווה מסיבת קריוקי עם מסך הענק  מעל הבמה עליו הוקרנו מילות השירים.

טיפקס בשבילי זה חותם חיים, התחנה המרכזית לדוגמא, אחת מלהיטיהם המיתולוגיים המתאר את חוויותיו של אוז כאורח לרגע מהספר בעיר הגדולה, התחנה המהווה שער לעיר אך היא כרך בפני עצמו, עד היום חקוקים בזיכרוני הדמויות של אז, מוכר הבורקס מול קו ארבע, דוכני הקסטות של הזמרים המזרחיים לאלפיהן, חנויות הנעליים שפסו מהעולם, הקולנוע, מוכרי העיתונים וכל ההמולה הבאה והולכת, עולם שנעלם, שטח שהפך הפקר לאוכלוסייה של מהגרים העושים כבשלהם. וכך הוא  הסט שנלקח מתוך דיסקו מנייאק, האווירה החפלאית, המסיבה, שיר אחרי שיר, קובי בלווית הנגנים מגישים אותה כמחזה אחד עולץ ומרתק.

אין ספק שיותר מאשר קובי רוצה להעניק, הקהל רוצה לינוק…אני מהמר שהחזרה הזו יכולה להגיע לא הרחק מהפסגה שכוורת העפילה אליה בקיץ האחרון, בכלל, שמתם לב לגל האיחודים והקמבקים ששטפו אותנו לאחרונה, זה אמור להביע משהו?…

סט ליסט: אל תשכחי לזכור אותי, עננה, התחנה הישנה, זמנים קטנים, נשיקה לדוד, הרבי ג'ו כפרה, בתוך נייר עיתון, ג'וני מאר, מה עשית, סתם, פוש דה בטן, יש לי חברה, גבר רומנטי, עוד שבת, למה הלכת ממנו, פרח השכונות, כמו דג, סמי וסומו, עמבה והתקליטן, שלוש בלילה.

הדרן: אלוהי, כמו לפני 20 שנה, איש וכינור, תן לי חתימה, ישובים בבית קפה, איזה עולם, געגועי.

בקטנה: אם אתם נגנבים על האיחוד, הנה הסיכוי שלכם לזמן הקרוב לאור הביקוש הרב, נקבעו שלוש הופעות נוספות:

4.7.2014 (שישי בצהריים) זאפה תל אביב,

9.8.2014 (ט"ו באב, מוצ"ש) זאפה ירושלים

14.8.2014 (חמישי בערב) זאפה הרצליה

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו