דיווח מהשטח

הבמה האחורית של מריה קונג

הצצה חטופה למופע BACKSTAGE מאת רקדני להקת MARIA KONG המארחים את גלעד כהנא במועדון בארבי, שני, 12.05.2014, מסע לעבר חוף מבטחים? או שלא…

מחול הסירנות, מריה קונג. צילום: יובל ושילי אראל
מחול הסירנות, מריה קונג. צילום: יובל ושילי אראל

חפירה (כי אי אפשר בלי), אני הרי לא עוסק באמנויות הבמה, מתמקד במוזיקה בלבד, הופעות, אלבומים, שירים, אז מה לי ולמופע מחול? טוב, אפשר לאמר כי רקדניות בטן זה חלק מהאווירה, לפחות במופעי מוזיקה ימתיכונית,  אתנית או ערבית, ואפשר לאמר כי מחול מכל סוג שהוא יכול לעטר מופע מוזיקלי, ואפשר לאמר שאני סתם חופר (נכון) מכיוון שדיווחתי כאן על מופע מוזיקלי שבסיסו ריקוד מאת לי טריפון, פרויקט KOKORO, אז עברתי את המשוכה, אפשר להמשיך.

את הרכב המחול מריה קונג פגשתי לראשונה בסוף השבוע האחרון, כאשר קבוצה מרקדני ההרכב הופיעה במסגרת המופע החדש של רביד כחלני וימן בלוז – INSANIYA.

פרסומת
המלחים, מריה קונג. צילום: יובל ושילי אראל
המלחים, מריה קונג. צילום: יובל ושילי אראל

מריה קונג היא להקת יוצרים בינלאומית שהוקמה לפני כחמש שנים בתל אביב. חבורת אמנים מישראל, צרפת, רוסיה וברזיל, החוברים יחדיו, כל פעם באופן שונה, ויוצרים הפקות מטורפות הכוללות רקדנים, מוזיקאים, אמן סאונד, מעצב תאורה, אנשי אפקטים מיוחדים ואמני וידאו. הלהקה הופיעה ברחבי העולם וזכתה לביקורות מעולות.

אמש התקיים המופע של מריה קונג במועדון בארבי בתל אביב, כאשר כבר בכניסה חולקו לבאים דפי מידע המפרטים את זירות הפעולה, תאכלעס, בכל המועדון, מדובר למעשה בחוויה של 360 מעלות שבה כל הבארבי הופך לבמה אחת ענקית וכולל על פי הגדרתם – "עולם של סירנות מפתות, ספינות שנטרפו, קרבות, להקת רוק ומלחים שאבדו בזמן".

כהנא צדק, יש אלוהים. צילום: יובל ושילי אראל
כהנא צדק, יש אלוהים. צילום: יובל ושילי אראל

אז אכן הייתה זו חוויה של 360 מעלות כאשר כל חלל המועדון הפך לבמה אחת ענקית ומשותפת לאמנים ולקהל. מעין מסיבת אומנות אחת גדולה המתרחשת סביב הצופים שאינם נשארים אדישים ומקבלים בעצמם את ההזדמנות, לרקוד, לצחוק, לשתות ולהיות שותפים לחוויה באווירה מדהימה. את הפינאלה למסע המטורף מסעיר החושים והזיעה הזה קינח גלעד כהנא (ג'ירפות, לא כוחות) בסגנונו הנונשלנטי האופייני עד מריחתו על הרצפה…

פרסומת

ואי אפשר בלי לתת קרדיט לאמנים, הרקדנים והרקדניות – טליה לנדא, אנדרסון בראז, ארתור אסטמן, קרולין בוסארד ולוסיאני קסטרו פונטנלה, עמית טינה ואורי בן שבת בקטע המוזיקלי – טל בן ארי בגיטרות, נתנאל לסר עוד ושירה, ניצן אייזנברג – גיטרת בס, תופים – טל כהן, וידאו ארט – אורי בן שבת, סאונד – טל בן ארי, תאורה – שחר וורכזון, עיצוב תלבושות – אודליה שמעוני וארתור אסטמן.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: